ברקע עליית יוקר המחייה בירושלים והתוכנית להעלות את מחיר הנסיעה ברכבת הקלה בירושלים, ממה שעד לא מזמן היה סך של 5.50 שקלים ומתוכנן להגיע בסוף התוכנית ל-8 שקלים, נדמה כי הציבור החרדי בירושלים הוא מהנפגעים הגדולים ביותר של האירוע.
"קח לדוגמא משפחה בסיסית חרדית בירושלים, אין לה רכב, יש תודה לאל ילדים, רוצים להתנייד במרכז העיר ירושלים, להגיע מצד אחד של העיר אל השני, יש כמה נסיעות ביום, ובסוף זה עוד מאות שקלים בחודש לכיס, כלומר להוציא מהכיס, כן?", מסביר גורם לשעבר בעיריית ירושלים, שיש לו היכרות מעמיקה עם הציבור החרדי בעיר.
"אי אפשר להכביד עליהם בצורה כזו", הוא ממשיך, "ועוד עכשיו באים להם עם חוק הגיוס, אז בכלל יש בקרב חלק מהחרדים אווירת עליהום כזו, שכביכול מחפשים אותם ולא מבינים ולא מכבדים את רצונם וחייהם, ובסופו של דבר זה הרי לא ציבור שחושש ממאבקים ובעיריית ירושלים כנראה כבר צופים ומבינים שיהיו בעיות ותלונות קשות".
האם החרדים בירושלים הם קהל שבוי של הרכבת קלה? נדמה כי טעות גדולה תהיה לחשוב כך. על אף המחסור שלהם בכלי רכב, נדמה כי הקהל השבוי היחידי בסיפור הזה יהיו נציגי הסיעות החרדיות בעיריית ירושלים, ואלי גם ראש העיר ירושלים משה ליאון, שנבחר בעיקר בזכות קולות הבלוק החרדי.
"אם המחיר בתחבורה הציבורית עוד יעלה ויעלה כמו שהתוכנית הרשמית אומרת", מוסיף אותו גורם, "אז הציבור החרדי פשוט ינטוש את הרכבת הקלה, יפסיק להשתמש בה, זה יהיה בגדר מותרות לא ריאליות, ומה שהם יעשו, זה מה שבדרך כלל עושים – מצפים לסבסוד או לחלופה תחבורתית".
לקהל החרדי בירושלים היו במהלך השנים לא מעט הישגים מרשימים בנוף הפוליטיקה העירונית וגם הארצית, ואיש לא יופתע אם הסיפור הזה עוד יביא למשבר קואליציוני מקומי או ארצי. אלא שהפעם עשוי להרוויח מכל העניין גם הקהל החילוני בעיר, סטודנטים, הורים, קשישים, שמרבים אף הם להשתמש ברכבת הקלה בירושלים, ובכלל בתחבורה הציבורית בעיר, אוטובוסים מקצה לקצה – כך שאולי לפחות דבר חיובי אחד כן יצמח מנשוא יוקר המחייה בירושלים – אחדות בין חרדים לחילונים.
