קראתי בעניין גדול את הטור המשובח של חברי אבישי בלום (יתרת זכות של מיליוני שקלים – הפועל ירושלים, השאפו הענק שמגיע להנהלה) שמשבח את ההנהלה של הפועל ירושלים שסיימה את השנה ברווח של 12 מיליון שקל. בזמן שכל הקבוצות מפסידות, האדומים היחידים שמורווחים בזכות הניהול המתקדם שלהם. כבר כתבתי שהם עושים בית ספר לבית"ר ירושלים, אבל לא ידעתי עד כמה.
תסריט שבו הפועל צובעת את העיר באדום ומחזירה את ימי בן רימוז׳ כבר לא נראה תלוש כל כך. בית"ר אמנם שולטת ביציעים, יש לה דוויזיות של אוהדים בכל הארץ והיא כבר מזמן לא רק קבוצת כדורגל, אלא יותר תופעה חברתית, אבל מה שקורה בהפועל אינו דבר רגיל, ופעימה ראשונה קיבלנו בדרבי האחרון שנגמר ב-3:0 מהדהד לאדומים.
יגידו אוהדי בית"ר שזה היה גארבג׳ טיים, שהם התעסקו במשחק הירידה של הפועל תל אביב שבמקביל הפסידה בבית לאשדוד, אבל עדיין 3:0 זה סטייטמנט, תוצאה שנזכור שנים ארוכות קדימה.
אבל גם השרופים שבאוהדי בית"ר יודעים שהפועל נותנת להם פור בכל מה שקשור לפיתוח שחקנים, המשאב הכי חשוב בראייה עתידית. וזה בזמן שבית״ר עדיין מחזיקה במגרשים בבית וגן שבהם הכי אלגנטי לגדל ילדים.
אבל גם כשגדל בבית"ר שחקן ברמה ארצית, הוא מקבל כתף די קרה, כך שלבסוף הוא גם לא באולימפיאדה ואי אפשר למכור אותו במיליון יורו למועדון אירופי. כן, אנחנו מדברים כמובן על ליאון מזרחי, שסבל על הספסל מאז שאלמוג כהן וברק יצחקי תפסו את ההגה. נקווה מאוד שזה ישתנה כי אוי לבית"ר אם לא תפיק במידי את הלקחים מהסיפור המשונה הזה, שמקרין על צעירים רבים שרואים את ההתקדמות של צעירי קטמון מול האדישות בבית"ר.
אבל הראשונים שצריכים להתעורר עוד לפני ברק אברמוב, הם האוהדים הצהובים-שחורים. אם הם לא רוצים להתבאס שוב בדרבי, הם צריכים להפסיק לשתוק. על הסיפור של ליאון מזרחי היתה צריכה לקום מחאה רחבה ביציעים. עם כל הכבוד לגריגורי מורוזוב, מי הוא שיהיה לו טאבו בהרכב? למה אי אפשר לעשות רוטציות כשהטוב משחק ומי שעייף הולך לשתות מים?
ברק יצחקי ואלמוג כהן יודעים שהם צריכים לייצר תוצאות ומיד. הם כבר מספיק זמן בתפקיד ואם הקבוצה לא תתפקד הג'וב שלהם בסכנה מוחשית. זו גם לא בושה להסתכל מה קורה בהפועל, ולעשות קופי פייסט. הגיע הזמן לסגור פערים ולהסתער על העיר. נראה שהחום של אוגוסט הוא רק אפריטיף למה שיהיה פה בחורף.
