תאונות רכבת מתרחשות בכל מקום בעולם, ועדיין, תמיד ייעשה מאמץ למנוע את התאונה הבאה: ימים ספורים לאחר האסון בו נהרגה תושבת ירושלים כתוצאה מפגיעת הרכבת הקלה, אומר בוחן תאונות דרכים ותיק שפרש לאחרונה כי “לפעמים אין מה לעשות, בטח בעיר כמו ירושלים עם כל העומס בדרכים והלחץ בעלייה והירידה מתחבורה ציבורית. כמה שלא ננסה למנוע וננסה להיזהר ונאמץ עוד חוק ועוד נורמה ועוד נוהל – עדיין יקרה אסון. אבל אפשר ללמוד, וחשוב תמיד לעשות הכל. רכבת קלה שפוגעת חלילה בהולך רגל, בעצם לא משאירה לו כמעט סיכוי. זו או פציעה קשה, או מוות”.
כזכור, הולכת הרגל המנוחה, בשנות ה-80 לחייה, מעדה בתחנת משה דיין בפסגת זאב, שעה שירדה מהרכבת הקלה, שהמשיכה בנסיעתה ודרסה אותה למוות. האם יש לאמץ נהלים חדשים בכל הנוגע למהלך העלייה והירידה של הנוסעים ברכבת הקלה? רבים מהמשתמשים בתחבורה בציבורית בירושלים הם אזרחים ותיקים, קשישים, או אנשים שחוזרים מקניות ובידיהם סלים, כנ”ל תלמידים עם תיקים על גבם – יש לקחת בחשבון את מה שמכונה בעגה מקצועית “הנוסע המסורבל”.
“זה רוב הנוסעים למעשה – ‘הנוסע המסורבל’, תיקים, סלים או גיל מבוגר, זו הרי סיטואציה יומיומית שכולנו נתקלים בה וכולנו חלק ממנה”, אומר אותו גורם, “יכול להיות שצריך להיות נוהל מחמיר בנושא של תוך כמה זמן לחדש נסיעה. נוסעים רבים ברכבת הקלה בירושלים אולי יתעצבנו מזה, זה אולי יעכב קצת את השירות ואת זמן הנסיעה, אבל אם זה מציל חיים, אז זה מה שצריך להיות. צריך לחשוב על נוהל מחמיר של חזרה לנסיעה מרגע עצירה בתחנה”.
יצויין כי רק לפני שבועות ספורים ניצלה בדרך נס תושבת ירושלים נוספת – הולכת רגל שנפצעה באורח בינוני מפגיעת הרכבת הקלה ברחוב יפו באזור שוק מחנה יהודה בירושלים. נדמה כי במרכז העיר ירושלים הרכבת הקלה והולכי הרגל לפעמים קרובים לתאונות, חלילה, מרחק של שברירי שניות, ולמעשה חציית רחוב יפו מתבצעת לרוב באופן לא מושגח, תוך עומס של הולכי רגל רבים שכלל לא אומדים נכונה את מרחק הרכבת הקלה שמתקרבת לעברם.
“רחוב יפו באמת נותן תחושה של מדרחוב”, מוסיף אותו בולן תאונות, “ולפעמים זה יותר מסוכן מאוטוסטרדה. אנחנו לא נעז לחצות אוטוסטרדה, אבל כשיש תחושה כזאת של מדרחוב, של מעבר חופשי, אז נוצרת סכנה גדולה”.
