ברקע האיום ותחושת איבוד הביטחון אל מול האיום במתקפה של איראן וחיזבאללה, ובאופן כללי ההערכות כי מתקרב פרוץ מלחמה אזורית בעקבות חיסולו של מזכ”ל ל חמאס, אסמעאיל הנייה, מעידים הבנקים בישראל על “קצב הולך וגובר של משיכת מזומנים בכספומטים”. לפי חלק מההערכות, מתקפת סייבר של איראן על ישראל עלולה לשתק את מערכות כרטיסי האשראי וכן את יכולת התפעול של חלק מהכספומטים.
בצד החשש ממתקפת סייבר, עולה כמובן גם החשש ממתקפת טילים אינטנסיבית של חיזבאללה שתפגע במערכות אסטרטגיות בישראל, ובהן כספומטים ומערכות כרטיסי אשראי במוקדים קמעונאיים ומרכזי קניות.
כיצד בעצם מתכוונת ישראל להתמודד מול מתקפה שכמוה עדיין לא ראתה מאז השבעה באוקטובר, לנוכח העובדה כי לארגון חיזבאללה כמות טילים הגדולה משמעותית מזו של חמאס, שלחלקם אף אין מענה של מערכת כיפת ברזל? זאת ועוד, איראן עצמה צפויה לתקוף את ישראל ובכך לאתגר לא רק את מערכות ההגנה המסורתיות אלא גם את מערך הגנת הסייבר. במהלך השבת האחרונה כבר הופצה ידיעת פייק ולפיה רשת טיקטוק הפסיקה לעבוד בישראל, מה שהוכח כמידע כוזב, אך בהחלט ייתכן כי תושבי ישראל צפויים להיתקל בקרוב בעולם חדש שבו אמצעי הקשר שלהם כגון מכשיר טלפון נייד או בכלל שימוש באינטרנט – לא יעבדו לזמן מה.
בצד ההערכות כי מלחמה אזורית בפתח, עולה כמובן גם גורלם של החטופים והחטופות שנותרו בשבי חמאס ועזה, ונראה כי עסקה הולכת ומתרחקת, ככל שנותרו חטופים חיים ששרדו את הזמן שחלף עד כה (כבר לא נותרו חטופים חיים להחזיר לישראל? המציאות הקשה נחשפת).
בימים אלה הפכה ישראל למדינה קרועה שהותירה את החטופות והחטופים מאחור ושולחת חיילים למלחמה שחלק מהציבור לא תומך בה. נדמה כי מתקפת טילים מאסיבית עלולה עוד יותר לחדד את פירוקה של הסולידריות הישראלית, שעה שאיש-איש יסתגר בביתו עד יעבור זעם.