ו באב התשפ”ד
10.8.2024
כניסת השבת בירושלים: 18:53
יציאת השבת בירושלים: 20:14
פרשת השבוע: פרשת ”דברים”
סיכום שיעור של ארבעים שנים – נמצא בספר 'דברים', הנקרא גם "משנה תורה", על בסיס הפסוק "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ–וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם" (דברים, יז', יח).
בתחנה הסופית, במדבר, בערבות מואב, נשא משה, מי שהיה כבד פה וכבד לשון, נאום בו הוא סוקר את ההיסטוריה של עם ישראל ואת החוקים שקיבל. כמו חזרה לפני מבחן שייערך בעוד זמן מה, בכניסה אל הארץ, מבחן החיים. שם בכנען, לאחר הנחיתה, יצטרך העם ליישם את כל אשר למד בדרך. את חוקי הפולחן והקרבת הקורבנות, חוקים חברתיים, מצוות והתחייבויות לאל.
כל החינוך לחיי מוסר וערכיות, אותו אמור היה העם לרכוש, ללמוד ולהפנים במשך ארבעים שנות המסע, יצטרך עתה לבוא לידי ביטוי בחיי היום-יום. משה, היודע כי זמנו קצוב ועומד להגיע לקיצו, מגלה למעשה אחריות רבה כלפי העם. כמו הורה ומבוגר אחראי, המותיר את ילדיו לבד בעולם, הוא מוצא לנחוץ להזכיר כללים חשובים, טרם לכתו. אהבתו לעם ולאלוהים, גוררת אותו לנאום תוכחה חשוב, שלהבנתו יהיה מניע משמעותי בחייו הרוחניים והערכיים של העם בהמשך הדרך. ללא מצגת, ללא סרטון וללא שקופיות, מתאר משה את ההיסטוריה ברמזים ובנקודות ציון:
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן: בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת–וְדִי זָהָב" (שם, א', א).
כדי שדבריו יזכו לקשב והאזנה, מבין משה שעליו לדבר ברמזים, מפני כבודו של העם ויכולתו להטות אוזן ולב, בהעדר תנאים נוחים לעשות כן.
ראוי לציין כי פרשה זו נאמרת, לא אל דור המדבר, אלא אל הדור הבא בשערי הארץ, בשנת הארבעים לצאת ישראל ממצרים. בשלב זה רבים מהיוצאים ממצרים כבר מתו במדבר, ומשה מוכיח את הדור החדש על מעשה אבותיהם. הוא בוחר את מילותיו בקפידה, כדי לא להעליב ולא לפגוע. דבריו נאמרים בסגנון ובדרך שהדור החדש, זה שיכנס לארץ, לא יפנה עורף וגב במחשבה "מה הוא רוצה מאתנו?", "על מה הוא בכלל מדבר?"
אבי החוכמה היה משה ועמד בשני תנאים חשובים שיש להקפיד עליהם בבואנו להוכיח או ללמד: האחד – חד משמעית, אין לבייש אף אחד מהשומעים. והתנאי השני – ישמע וידע כל מאזין כיצד מורו, רבו, הוריו ומחנכיו גאים בו, וממליצים עליו בפני בשר ודם ובפני האלוהים.
תוכחתו של משה הוסללה ללב העם, על ידי הבנה שהיו כשלים ופגמים, נפילות ומעידות קשות בהיסטוריה של אבותיהם. להם יש מה ללמוד מהדרך, מהניסיון ומהעונשים, לתקן ולהוסיף ולתקן. כל אחד ואחד הבין מחשיפת ההיסטוריה את מה שנצרך לו.
ביחד עם כל התוכחה, מוענקת גם מתנה. משה מזכיר את הבטחת ה' לגבי ארץ ישראל, המיועדת לעם ישראל בלבד, ככתוב:
"רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם" (שם, א', ח).
בני הדור הצעיר של בני ישראל מקבלים, כפי שהובטח, את ארץ ישראל. הוראות ההפעלה למתנה זו הן הוראות הקשורות במצוות עשה מדאורייתא, הכוללות את ההתרחקות ממנהגי הגויים והלכותיהם.
פרשה זו נוגעת בנו רגע לפני תשעה באב – תאריך בו חרב בית המקדש פעמיים. בפעם האחרונה נחרב בשל שנאת חינם. שנאה שלא התפוגגה מאתנו, לצערנו. ראוי להבין ולהפנים שאטימות, פלגנות, הסתה ושנאה, לא יביאו לניצחון. כל עוד שלא נלמד את הדרך להחלמה, לעשיית חשבון נפש, להתחשבות בזולת ובצרכיו, עד שלא נבין את הבסיס להתנהגותו של כל אחד ומאין הוא שואב את מפת דרכיו, הליכותיו, עד שנפסיק לחשוב בקנאות ועיקשות כי רק אנחנו צודקים – רק אז, בהבנה ובאהבה, בסיוע ובחוכמה, עם תכלית ברורה – נתגבר על כל המכשולים.
"מגע הרוך גובר על המכה, רושם בתוך יומן מסע…". פרשה שהיא כולה יומן מסע.
יומן מסע/ אביב גפן
אינספור שבילים ויציאה
רושם בתוך יומן מסע
להתערבב ולא להיבלע
רושם בתוך יומן מסע
והיה ומישהו בא
אל תסתובב
כי זה תמיד יכול להיות
זה שידליק לך את הלב
יפרוק את הכאב בשלווה
מגע הרוך גובר על המכה
רושם בתוך יומן מסע
כולנו עשויים אבק של אהבה
רושם בתוך יומן מסע
מביטים למעלה ונושאים תפילות
כשבינתיים שוכחים
שהמשמעות לחיות
היא לשאול ת'שאלות ולענות
והיה ומישהו בא
אל תסתובב
כי זה תמיד יכול להיות
זה שידליק לך את הלב
יפרוק את הכאב בשלווה
