להפועל תל אביב מאוד חסרה בנוף הצחיח של הכדורגל הישראלי, בעיקר בגלל הקהל האדיר שלה, ולכן צריך לקוות שתטוס חזרה לליגת העל. לפיכך, ההפסד במחזור הראשון של הליגה הלאומית, במשחק נגד ראשל״צ, איננו בשורה רעה כל כך, כי בחיים לפעמים עדיף לקבל סטירה בשביל להתעורר.
בהפועל אולי חושבים שאם הם מותג חזק של מאה שנה, יש להם כוכב כמו סתיו טוריאל, רכש נוצץ ומרשרש (בן שהר, רוטמן וגוני נאור), את המאמן מסאי דגו ומעל כולם את הבעלים אדמונד ספרא הכול יקרה מאליו, אבל בסופרלנד הם למדו שזה לא לונה פארק.
קיץ שלם קראנו על מאבקי שליטה. ספרא משך את הזמן, בזמן שהישאם לאיוס הסתלק למכבי תל אביב בשביל 900 אלף יורו (חשבנו שזה בוטנים בשביל מיליארדר), הניסנובים רבו עם המינצברגים, כאילו לא צריך להתכונן לליגה. אז זהו, שהליגה הלאומית זה לא בדיוק בידור של שישי בצהריים, זה לא כמו ללכת לים, אלא יותר בקטע של קריעת ים סוף.
בשביל לעלות הפועל צריכה להעביר שלושה הילוכים וספרא צריך לבוא לארץ, להראות את הפרצוף שלו. אי אפשר לנהל קבוצה ברמוט-קונטרול, בלי שהשחקנים מכירים את הבעלים ונושמים את הבושם שלו אלא רק קוראים עליו באינטרנט.
להפועל יהיה קרב קשה מאוד מול בני יהודה, שפספסה עלייה במאבק מול טבריה במחזור הדרמטי האחרון של השנה שעברה, ומול הפועל פ"ת שיש לה בק-אפ של אדם נוימן, שהלוואי על כולנו.
ליגת העל אמנם הפסידה את הדרבי התל אביבי והדרבי של המדינה בין הפועל לבית"ר, אבל הלאומית הרוויחה קבוצה שהתקשורת מסקרת כל פיפס שקורה ברדיוס שלה, וככה למשל גילינו שדור ז'אן מראשל"צ הוא חלוץ מצוין ושניר קלינגר פרשן אדיר בספורט 5.
אז קדימה הפועל, לקום מהר מהרצפה, לנער את האבק וקדימה להסתער. רק עם רוח קרב, נחישות ודבקות במטרה זה יקרה. ומי שלא יתעורר עכשיו, יגלה שההפסד במשחק הראשון לא היה מקרי. מעכשיו כל שחקן יודע שלהצטיין נגד הפועל זה אחלה מקפצה לקריירה, רואים אותך בטלוויזיה ואתה מניה בעליה. לא פשוט, אבל יש להפועל את הכלים לחזור מהר, אדום עולה.
