חרף הנטייה הטבעית לפתוח את הטור בהתרגשות האוחזת בכל אוהד בפתח העונה החדשה, תקווה להגעה להישגים שטרם נראו ואופטימיות אדירה שכך יהא – השקט ששרר השבוע במועדון, תוך הבנה שחיזוק נוסף בדמות שחקן כנף זר ימתין לסוף חלון ההעברות, מאפשר להתייחס לסוגיות חשובות אחרות במועדון, שהן: מיעוט הקהל וההתנהלות התקשורתית של המועדון.
למרות הרצון להפריד בין הנושאים, הרי ששתי הסוגיות הללו הולכות יד ביד וכך כדאי להתייחס אליהן:
באסיפת ח”ע האחרונה עלתה שוב שאלת מיעוט הקהל, לעומת ההצלחות האדירות בשאר התחומים קרי הצלחה מקצועית, איתנות כלכלית, השבחת צעירים, מחלקת נשים, ליגת השכונות ועוד ועוד. מיד עלו שלל התירוצים הקבועים: 20 שנה של חורבן ויקטור יונה ויוסי סאסי, ירושלים עיר קשה, שעות משחקים לא נוחות, מגוון אפשרויות הצפייה האחרות, כמו גם מיני ספקולציות אחרות.
לי נראה כי לאחר ארבע שנים מוצלחות בליגת העל, טענות אלה נחלשו מאוד. אין שמץ של אמת בטענות כי קברניטי המועדון אינם מעוניינים בהגדלת כמות הקהל והם מרוצים מהמצב הקיים, מדובר בפטפוטי ביצים, אבל בכל פעם שקיימת לכאורה בעיניהם התנגשות בין שמירה על הקיים לבין שינוי בתחום התקשורתי, הם ממהרים להסתגר ולהעדיף את השמירה על הקיים.
גם החרדה מביקורת וחוסר מוכנות לקבלה או לענות לה תשובות ראויות, אינם מובן כלל. נדמה שגישת “כל העולם נגדנו” או “אנחנו עושים דברים בדרכנו השונה”, צריכה לעבור שינוי חד בהתחשב במעמד החדש שקנה לו המועדון. אנחנו עוסקים ב – show וב – fun, לא בחיים או מוות, וצריך להקליל מעט את ההתנהלות התקשורתית.
כשעלה הנושא נזכרתי בשיעור הראשון בפרסום, “אין דבר כזה פרסום רע”, החלק הארי מהעניין זה הווייב סביב המשחקים, שחקנים וכלל האקשן סביב הקבוצה, לא סתם המדור המיתולוגי של ידיעות אחרונות “סודות מחדר ההלבשה” היה הפופולרי ביותר בזמנו.
נזכרתי גם באמירה שרצה, “אם חדרה לא בליגת העל ואין את רז זהבי שמפמפם אותה כל היום, אף אחד לא היה יודע איפה חדרה נמצאת במפה” – אנחנו מפספסים פה בענק. אמנם יש למועדון מחלקת מדיה מפוארת – ניצן חורש הגאון האדיר עומד בראשה – דברור שבועי ופניה ישירה לראשי המועדון, אך זה נועד למי שכבר בפנים.
התעלמות מוחלטת מחלקים בתקשורת – הממוסדת נקרא לה – זה פשוט מהלך לא חכם, בלשון המעטה, מבחינת חשיפת המועדון ושיווקו.
***********
אמנם יש כמה דרכים עוקפות שהמועדון מנסה – די ברורות למי שמכיר את מפת הקשרים עם העיתונאים – ברור לכאורה מהיכן מקבל הכתב אופיר סער מאתר “וואלה” חלק מהמידע, וכך גם לכאורה מי מעביר מידע לכתב שלומי אהרוני מ”ידיעות ירושלים”. לטעמי, שני הכתבים מעבירים לעתים את המידע לקורא ללא עבודה עיתונאית ראויה, דבר שנראה בעיני כפרסום יח”צ גרידא.
על ההתעלמות המגוחכת שמוביל המועדון מול “רדיו ירושלים” אין די מילים להכביר: “בדרך למגרש” היא תוכנית פופולרית מאוד, שחלק נכבד מאוהדי המועדון מאזין לה. כל הפקרת השטח התקשורתי בתוכנית לקבוצה השולית בעיר, פשוט מהווה גול עצמי מרהיב עבור המועדון.
כנראה שהמועדון ימשיך בדרכו הנוכחית, אני יכול רק לקוות שבפעם הבאה שתעלה השאלה מדוע לא מגיע קהל, ייזכרו גם בנכתב בטורי הקט.
נתראה במוצ”ש בטדי במשחק הניצחון הראשון העונה נגד חדרה, יאללה הפועל!