ניר רייכמן, נעים מאוד להיזכר, היה הדבר הכי מבטיח שיצא ממחלקת הנוער של בית"ר ירושלים בניינטיז. קשר התקפי עם מגוון יכולות נהדרות. הוא סומן כהבטחה גדולה, אבל לא הצליח לממש את הפוטנציאל ונדחק הצדה עד שפרש בגיל 26 בלבד.
רייכמן כיום בן 48, נשוי פלוס שלושה ילדים, גר בארנונה, וכפי שהוא מעיד, "ירושלמי גאה, כאן נולדתי ואמות, מאוד אוהב את העיר וגם הילדים שלי פה". כבר הרבה שנים מנהל פרויקטים בעוז קרמיקה, ובערבים בחנות המשפחתית בשכונת בקעה.
רייכמן אימן בעבר במחלקת הנוער של בית"ר אבל עזב: "הייתי שבע שנים בבית״ר, הם לא מתייחסים יפה לשחקני עבר, יש שם משכורות נמוכות מאוד, אתה פחות מוערך ופחות מכבדים אותך, הכל זה עסקנות ופוליטיקה".
מה דעתך על בית"ר של התקופה הזו?
"בשנים האחרונות זה לא זה, קבוצות בינוניות מאוד, השחקנים הולכים לקבוצות אחרות, בית"ר הפכה להיות בחירה שישית, אין תארים והקבוצה בקושי מצליחה להגיע לפלייאוף. הצהוב דהה. אבל השנה יש שינוי. להוציא את המשחק מול טבריה שנגמר בהפסד, יש קבוצה אטרקטיבית שיכולה להיות בצמרת".
מתגעגע?
"בהחלט, מאוד אוהב לאמן. אחרי שבע השנים בבית"ר, הייתי שלוש שנים מנהל מקצועי בהפועל, אבל גם שם זה לא מקצועי, גם שם שולטת העסקנות והפוליטיקה, והטובים והמוערכים נמצאים בחוץ. נשארתי מחובר לכדורגל, אני רואה בעיקר חו"ל, אבל גם ישראלי".
אתה מרגיש פספוס?
"הפוטנציאל שלי לא מומש. מימשתי אולי 10 אחוז. הייתי אמור להיות שחקן מוביל, אבל נפצעתי, לא התנהלתי כמקצוען, זה פספוס גדול. חשבתי שמספיק שאני מוכשר, אבל לא כיוונו אותי ולכן גם לא הצלחתי".
למה אתה הכי מתגעגע בבית״ר?
"הקהל זה הנכס הכי גדול של הקבוצה, להוציא את לה פמיליה. האוהדים תומכים בקבוצה ללא סייג אחרי המון שנים של אכזבות וזה יפה מאוד לראות. המועדון נשאר משפחתי, חם ותומך שזה יפה ומרגש".
