בימים אלו מתבצעות עבודות כביש ותשתית משמעותיות בציר הראשי של דרום ירושלים – דרך חברון, במה שהופך מדי בוקר וצהריים למופע נוסח עולם שלישי של דוחק בלתי אפשרי בכביש, עקיפות פרועות, אוטובוסים שחלקם כלל לא מצליחים להגיע באזור הזמן שקבוע להם ובאופן כללי נהגים והולכי דרך שנושמים אבק וחשים סכנה בכביש.
"יום אחד אולי תעבור פה הרכבת הקלה, אוקיי, אבל כרגע זו לא בדיוק דרך חברון", אומר תושב ירושלים המתגורר בשכונת גילה ומשתמש מדי בוקר בכביש, "זו בעיקר כבר רק חברון. הכל נראה מוזנח, עמוס, חפור, אנשים מחכים 40 דקות לאוטובוסים שנתקעים בפקקים גדולים".
יצויין כי חלק מהנוסעים הקבועים בציר זה הנם אנשים עם מוגבלות המועסקים בצד השני של ירושלים, בצפון העיר, והם נכנסים ללחץ גדול שעה שהתחבורה הציבורית עומדת במקום וחוויית הנסיעה הופכת לבלתי נעימה במיוחד עבורם ועבור הסובבים.
כיצד נוצר צוואר הבקבוק הנוכחי באחד מצירי התנועה החשובים בעיר שמחבר את מרכז ירושלים עם השכונות שבדרומה? נראה כי לא בפעם הראשונה משובשת לחלוטין התחבורה בהווה בירושלים על חשבון תוכניות לעתיד – היה יכול להיות באיזה היגיון, אם לתופעה הזו היה מתישהו סוף. אלא שבירושלים כבר שנים מחכים לאותו עתיד שיגיע ועמו קצת נחת בכבישים בעיר ושימושי התחבורה הציבורית, רק שמדובר בסוג של בור בלי תחתית: כל תקופה מביאה עמה עבודות כביש ותשתית חדשות, בפינות שונות בירושלים.
"צריך לתת את הדעת איך זה קורה בירושלים, איך הגיעו למצב הזה?", אומרת תושבת האזור, "הרי בכל מקום בעולם יש התחדשות, יש תוכניות שמפתחים, אבל יש גם הווה, באיזו עוד בירה אירופאית גדולה התחבורה והתנועה בכבישים נראית כמו עולם שלישי?".
