יא באלול התשפ”ד
14.9.2024
כניסת השבת בירושלים: 18:11
יציאת השבת בירושלים: 19:24
פרשת השבוע: פרשת ”כי תצא”
פרשה הנפתחת בפסוק עכשווי, כאילו נכתב בשנה האחרונה:
"י כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹֽיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃ יא וְרָאִ֨יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָֽשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָֽקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה" (דברים, כא', י-יא).
זאת התורה של עם ישראל, זה הציווי, זאת הדרישה. אל שבויות מתנהגים בכבוד; לא גוררים אותן בשערותיהן, לא מרעיבים אותן, לא פוצעים את גופן, לא אונסים אותן כבהמות ולא יורים בהן. בשבויות לא מתעמרים!
כמה חבל שפסוקים חשובים אלה לא נכתבו בקוראן ממנו נשמעים אימרי קודש כמה פעמים ביום, מכל המסגדים המפוזרים ברחבי ארצנו.
כאן מתגלה תורת היהדות כנעלה וכן נשגבת! כאן זרח מעל עם ישראל אותו 'אור לגויים'!
הפרשה ממשיכה לדרוש דרישות המטפלות בצדק ובכבוד האישה:
"טו כִּֽי־תִהְיֶ֨יןָ לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָֽאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָֽאַחַ֣ת שְׂנוּאָ֔ה וְיָֽלְדוּ־ל֣וֹ בָנִ֔ים הָֽאֲהוּבָ֖ה וְהַשְּׂנוּאָ֑ה וְהָיָ֛ה הַבֵּ֥ן הַבְּכֹ֖ר לַשְּׂנִיאָֽה׃ טז וְהָיָ֗ה בְּיוֹם֙ הַנְחִיל֣וֹ אֶת־בָּנָ֔יו אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִֽהְיֶ֖ה ל֑וֹ לֹ֣א יוּכַ֗ל לְבַכֵּר֙ אֶת־בֶּן־הָ֣אֲהוּבָ֔ה עַל־פְּנֵ֥י בֶן־הַשְּׂנוּאָ֖ה הַבְּכֹֽר׃ יז כִּי֩ אֶת־הַבְּכֹ֨ר בֶּן־הַשְּׂנוּאָ֜ה יַכִּ֗יר לָ֤תֶת לוֹ֙ פִּ֣י שְׁנַ֔יִם בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֖א ל֑וֹ כִּי־הוּא֙ רֵאשִׁ֣ית אֹנ֔וֹ ל֖וֹ מִשְׁפַּ֥ט הַבְּכֹרָֽה" (שם, כא', טו-יז).
התורה לא מאפשרת לקפח את בנה הבכור של האישה השנואה מבין שתי הנשים. ההשגחה האלוהית תביט תמיד אל ה'שנואה'. מאמר שכזה מקדים את ההיסטוריה האנושית הכללית, בה רק לפני כמאתיים שנים חלו תמורות במעמד האישה.
האידאולוגיה שבמרכזה היה למסד זכויות לנשים מבחינה חברתית, פוליטית, כלכלית ואישית, נוצקה כבר בתקופתו של החומש החמישי. אבני היסוד לתהליך האלוהי המבורך של היהדות ביחס לאישה, הם שהביאו לגאולת האישה והופעתה על במת העולם באופן שוויוני.
מתוך התבוננות זו נבין שאנחנו עדיין נמצאים בתהליך המתפתח בהתאם לרצף הידוע של מסורת ישראל לדורותיה ומתוך התפתחותו של העולם. השינויים המתחוללים באנושות, גילויים וחידושים טכנולוגיים, מלחמות, משטרים, תעשייה וכלכלה – כל אלו נכנסים ונטמעים בתוך התהליך המשפיע על מעמד האישה.
הפרשה ממשיכה ומטפלת בנושאים אקטואליים מובהקים, וכבר בפסוק יח' מטפלת התורה בבעיות משמעת של ילדים:
"יח כִּֽי־יִהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ וְיִסְּר֣וּ אֹת֔וֹ וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃ יט וְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל־זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל־שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ׃ כ וְאָֽמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא" (שם, כא', יח-יט).
כאילו התחברנו כולנו, הורים, מורים, מנהלים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואנשי מקצוע אחרים לראשון בספטמבר, מועד תחילת שנת הלימודים, ולא חסרו תלמידים המתקשים לווסת את רגשותיהם ותגובותיהם, ומהווים בעיות משמעת קשות. כאלה היו וכאלה יהיו לנצח.
מעניינת התופעה הנחשפת בפסוקים הנ"ל: "וְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל־זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ" – ההורים זועקים לעזרה! ילדי ה-D.D.O (בעלי הפרעה התפתחותית התנהגותית המתאפיינת בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות שלילית – דווקאית), הנקראים בפרשתנו "סוררים ומורים". ילדים בעלי עקשנות, התפרצויות זעם בלתי נשלטות, אי ויסות רגשי – ילדים אלה לפי המקרא יקבלו עונש קשה ומצער. בתקופה ההיא ראו בקושי של הילדים, רוע, זדון ואופי שחייב ריסון.
התיאוריות הפסיכולוגיות, האבחונים, המסקנות ודרכי הטיפול השונות, הגיעו רק מאוחר יותר, מאוחר מדי. כיום מבינים שילדים קשים, הם ילדים שקשה להם. ילדים עם בעיות התנהגותיות הגוררות בעיות של קשב וריכוז, בעיות למידה, חרדה, ביטחון עצמי נמוך, בעיות משמעת, סמכות הורית, מריבות בין אחים, הצבת גבולות, בעיות שינה, בעיות חברתיות, תקשורת, בעיות אכילה, בעיות גיל ההתבגרות. הנגזרת החברתית היא אלימות בבית, בגן ובבית הספר ובכל מסגרת אחרת. כל אלה זקוקים לעזרה. עם כל אלה אמורים להתמודד ההורים והמורים יום-יום.
אתגרים עצומים ניצבים לפניהם, שליחות אלוהית מונחת לפתחם. איך להפוך בן "סורר ומורה" לילד בריא, שמח, רגוע, מאושר, סקרן ובעלי יחסי גומלין חיוביים עם הסביבה – כל זאת בסבלנות והכלה בלתי מוגבלים.
הדרך ארוכה היא ורבה, אבל איננו בודדים. גורמים רבים ופתרונות מצויים לאורכה – הללויה!
נאחל לכולנו כי שנת תשפ"ה תהא שנה מבורכת ומוצלחת לכל ילדי ישראל והעולם.
זמר נודד
מילים ולחן: נעמי שמר
הדרך ארוכה היא ורבה, רבה
הדרך ארוכה היא ורבת הדר
כולם הולכים בדרך עד סופה, סופה
כולם הולכים בדרך עד סופה המר
אבל אני, אבל אני, לבד לבד צועד
הללו הללויה הללו
ושר אני ושר אני, שירי זמר נודד
הללו הללויה הללו
אחד נשא פניו אל הזהב, הזהב
אחד נשא פניו אל הזהב הטוב
אחר מצא ילדונת שתאהב, תאהב
אחר מצא ילדונת שתאהב אותו
אבל אני…
איני רוצה לי בית עם שדה, שדה
איני רוצה לי בית עם שדה ירוק
כי כל שכרי קולכם אשר עונה, עונה
כי כל שכרי קולכם אשר עונה בשחוק
קולי ישיר, קולי ישיר,
אבל אתם לו הד
הללו הללויה הללו
אבוי לשיר, אבוי לשיר,
אם אין לו, אין לו הד
הללו הללויה הללו
אילן בצד הדרך אט ישחיר, ישחיר
אילן בצד הדרך אט ישחיר מאוד
כבו הפנסים בכל העיר, העיר
כבו הפנסים בכל העיר הזאת
אבל אני…
