דמיינו את הפועל ירושלים מחתימה את ברק בכר כמאמן, במפגש בינו לבין המנכ"ל אורי שרצקי והמנהל המקצועי שי אהרון, בג'קוזי בבית במלון בעיר. לא יכול להיות? אבל זה מה שקרה בקיץ 1988, כשאותה הפועל החתימה את דוד "הכריש" שווייצר.
"חברי הטוב, העיתונאי רוני דיאון ז"ל הביא אותו", נזכר העיתונאי שוקי לבנון, שפוצץ אז את הכותרת באופן בלעדי ב"כל העיר". "רוני בדיוק סיים לעבוד אצלנו והיה בדרכו לעיתון של אבי רצון, "עולם הספורט", שטרם נפתח. לרוני היו יחסים משפחתיים ממש עם מאמנים כמו דוביד שווייצר ודרור קשטן. הוא נהג להתאמן בחדר כושר של מלון הילטון ויום אחד הגיע לשם שוויצר לנפוש. הפועל ירושלים בדיוק חיפשה מאמן, אז הוא קרא ליו"ר יואב דוגה לג'קוזי של הילטון ושם נסגר החוזה, שאותו כתבו על מפית".
דוביד שוויצר הגדול בא להפועל ירושלים בלי שום תנאים?
"נראה לך? על המקום הוא ביקש את זאהי ארמלי ויהודה עמר בתור רכש, ואת אברהם בן דוד (בנדה) בתור עוזר, כי הוא שמע שהוא מצליח כמאמן הנוער, שם הוא גילה את איציק קורנפיין שהיה השוער. השכר של דוביד היה אז 40 אלף דולר לעונה, סכום די גבוה. אורי מלמיליאן קיבל אז ממשה דדש בבית״ר ירושלים 60 אלף דולר וכך גם מישל דיין מהפועל".
נו, ואיך הלך לדוביד בביצה של ירושלים?
"השנה הראשונה היתה על הכיפאק, ובסיומה הם עשו על האש בחצר מחוץ למגרש האימונים בקרית היובל עם דוביד וזאהי והאוכל היה כשר. השנה השנייה היתה קטסטרופה, דוביד פוטר באמצע העונה ורצה לתבוע את ח"כ עמנואל זיסמן שהיה ערב אישית לחוזה כי כמובן לא שילמו לו".
יש עוד פרטים עסיסיים?
"בטח, כשדוגה שהיה אז בחור צעיר פיטר את דוביד, אחרי אחד ההפסדים המביכים, הוא צלצל אליו וביקש ממנו להגיע לפגישה במלון בירושלים. בפגישה הוא הודיע לו על ההחלטה לפטר אותו ודוביד אמר לו, 'אתה לא יכול לפטר אותי, אני דוביד שוויצר!', הוציא תעודת זהות ובה היה כתוב, המקצוע – מאמן כדורגל. הוא היה היחיד בארץ עם ספח כזה בתעודת הזהות, אבל יואב לא התרשם וגמר איתו את הסיפור, ומשם הוא רץ להתראיין על זה ב"מבט ספורט" במוצאי שבת".
והפיטורים של הכריש הועילו להפועל ירושלים?
"מה פתאום, הם נשארו עם אותה סמטוחה. המאמן החדש שייע פייגנבוים פוטר אחרי כמה משחקים ובנדה נשאר לאמן לבד, אבל כלום לא עצר את הבד לאק, כרגיל אצל האדומים".
*ספרו השני של שוקי לבנון, ״הדור שלנו לאן״, ייצא בקרוב בהוצאת גפן
