נדמה כי אין גבול לחוצפה – משפט שבלא מעט מצבים מתאר את המציאות והחיים עצמם, אך נראה כי נכון שבעתיים לגבי המהלך הטרי של עיריית ירושלים:
לאחרונה פנתה העירייה למשרד הפנים בבקשה להעלות באחוזים ניכרים את תשלום הארנונה על דירות בפרויקטים שנבנו בעיר מאז שנת 2020. למרבה ההלצה, או שמא העצב, מתברר כי עיריית ירושלים טוענת כי העיר נמצאת ב"תנופת בנייה" וכי בפרויקטים החדשים נהנים הדיירים משירותים מתקדמים, שכמובן, ראוי שהתשלום עבורם יהיה הולם.
"כל העיר הזו אתר בנייה אחד גדול", אומר דייר בפרויקט בירושלים, שנבנה לאחר 2020, וצפוי לספוג העלאה משמעותית בתשלום הארנונה החל משנת 2025, "העירייה החליטה לקורא לזה 'תנופת בנייה', אבל כולם יודעים איך ירושלים נראית, כולם רואים את החפירות בכל מקום. זו תנופת חפירה, אם כבר. כמה תוספת צריך לשלם בשביל לגור בעידן של חפירות?".
דיירת נוספת מציינת בצער כי "אני ובעלי שוכרים דירה, נשואים טריים, מנסים לתכנן, ובסוף לאן בדיוק עיריית ירושלים חושבת שתגיע העלייה בתשלום הארנונה? לבעלי הדירה? לא, זה יגיע אלינו, השוכרים. מה זו ההחלטה הגורפת הזו? רוצים להטיל מיסים ולקרוא לזה בשמות יפים? לכו תבדקו מי יכול לשלם ומי לא. הרי אם היה לנו כסף היינו רוכשים דירה, אז אנחנו שוכרים, רק שבסוף רוצים להקפיץ לנו את הארנונה כי החליטו שאנחנו נהנים פה מפינוקים מיוחדים או משהו כזה".
בעיריית ירושלים ציינו בעבר מספר פעמים כי מבחינתם נדרשת "הלימה" בין אזור המגורים של הפרוייקטים המדוברים – לדבריהם, בסביבה חדשנית ומושקעת, לבין גובה תשלום הארנונה.
ובכן, מה יש לומר – אם עיריית ירושלים רוצה לעודד עזיבה של צעירים שעדיין אינם מבוססים בעבודתם, וחלקם בכלל שוכרים דירות ולא חולמים על רכישה, הרי שזה נראה צעד בכיוון.
