האם מהפכה צרכנית קטנה, אך משמעותית, תפרוץ בחודש ינואר הקרוב לרגל העלאת המחיר הצפויה לנסיעה עירונית באוטובוס ל-8 שקלים? ןבכן, ייתכן כי משרד התחבורה עוד לא מבין מה מחכה לו בעקבות התוספת שעליה החליט על מנת להימנע מקיצוץ בתקציבו.
“פשוט לא נשלם, יש גבול”, אומרת תושבת העיר ירושלים, “בזמן האחרון קראתי מאמרים שונים באינטרנט שאני מאוד מתחברת אליהם – המחיר הצפוי יהיה גבוה יותר מאשר שימוש ברכב בתוך העיר, אז מי שאין לו רכב פשוט נופל בין הכיסאות ונאלץ להיכנע לגחמה של משרד התחבורה. הרעיון הוא לא לשלם פשוט. יבוא פקח? בסדר, שייתן קנס ונמלא כולנו את בתי המשפט”.
נוסעת נוספת מציינת כי “הגישה הזו עזרה לתושבים במספר מקומות במזרח אירופה לעצור את העלאת המחירים – כי פשוט לא היה להם כבר כסף לשלם על הנסיעות, ואיכשהו הממסד הבין שאי אפשר להעניש את כולם. לא נשלם, ונקווה שכולם לא ישלמו. רוצים – שישפטו את כולם. תוספת של שני שקלים לנסיעה עבור הורה שנוסע פעמיים ביום עם שניים או שלושה ילדים, תעשו את החשבון לפי חודש, זה הרבה כסף”.
בישראל כידוע כבר שנים רבות העלייה לנסיעה בתחבורה ציבורית בתוך העיר מתאפשרת טכנית ללא כרטיס, תוך כדי הסתמכות על כך שהנוסע מתקף את נסיעתו באמצעות תשלום ברגע שהוא עולה לנסיעה. כמובן, הדבר נאכף באמצעות פקחים רבים שמצטרפים לנסיעה לעתים תכופות ובודקים את הנוסעים. אלא שהפרצה לפיה ברמה הטכנית אין מניעה מהנוסע לעלות לאוטובוס, מאפשרת לו בעצם להביע את המחאה שלו. מובן כי מדובר בתופעה חתרנית אזרחית, אך כפי שקולות מסוימים בפוליטיקה הישראלית מדברים על מרי בלתי אלים נגד גזירות, נראה כי בגישה מהפכנית המוצעת יש אולי אלמנט בסגנון “רובין הוד”, שבו החלש לא מוכן יותר לאפשר לחזק לדרוס אותו.
ימים יגידו, האם בתי המשפט באמת יוצפו בפניות של נוסעים שחויבו בקנסות וכיצד יגיבו אם וכאשר?
לפי משרד התחבורה בראשות השרה מירי רגב העלייה בתעריף הנסיעה בתחבורה הציבורית נועדה להימנע מקיצוץ בשירותים שונים שמוענקים על ידי המשרד לשכבות מוחלשות בחברה הישראלית. כך לדוגמא, במקביל לעליית המחירים, מקדמת רגב את רפורמת “צדק תחבורתי”, הכוללת הטבות ובהן בין היתר נסיעה חינם לאזרחים ותיקים מגיל 67 והנחה של 50 אחוזים לתושבי שכונות המדורגות בדירוג סוציו-אקונומי 1-5. כמו כן כוללת התוכנית תקציב של 250 מיליון שקל לתגבור השירות בקווים חדשים והגברת תדירות בקווים קיימים.
אלא שבו בזמן שמשרד התחבורה משתדל להרגיע את היצרים ולהראות את הצד שני של המטבע, תרתי משמע, הרי שמובן כי גם האוכלוסיות המוחלשות יספגו חלק מעליית המחירים. בסופו של דבר, ישראל עלולה להפוך למדינה שבה הנסיעה בתחבורה הציבורית – שמראש נועדה הן עבור מי שאין ידם משגת לרכב והן עבור שיפור מצב הפקקים – הופכת לאירוע יקר ובלתי משתלם.
