בכל מיני מקומות מציעים לקהל האוהדים לבחור את השחקן המצטיין של המשחק – אין ספק שיש לבחור בשחקן המשחק מול מכבי חיפה ב…- זיו אריה!!!
ההכנה הטקטית המדהימה בה עמדה הפועל ירושלים על הדשא – בטח לאור הבשורה בבוקר המשחק שאלמגור לא יוכל ליטול חלק במשחק – היתה פשוט מלאכת מחשבת מרשימה.
"המלכודות" לשחקני המפתח של חיפה, בהן "נסגרו" על ידי שניים או שלושה שחקנים, דבר שמנע מהם לפתח את משחקם הרגיל וגרם לתסכול ולחץ אצלם ככל שהדקות נקפו, היווה את הבסיס לשיטת המשחק בה בחר זיו לשחק. הבחירה בוויתור על "לחץ גבוה", המתנה במחצית המגרש ליריב ועל ידי כך צמצום מרחקים, ויתור על הנעת והחזקת כדור וניסיונות ליציאה במשחק מעבר – עבדו נהדר.
במשחק השח קוראים לזה "מט סנדלרים", זה מה שעשה זיו למי שנחשב למאמן הטוב בארץ שאפו!!!
יש הטוענים כי רק פורטונה "אלילת המזל" מנע מאתנו להפסיד, כאשר דיע סבע וליאור רפאלוב החמיצו ממצבים קורצים, נראה כי דווקא התסכול ולחץ הקהל הביא אותם להחמצות, לא פורטונה.
המשחק לא התעלה לרמה גבוהה ולא מעט טענו כי מכבי חיפה הפתיעה בחולשתה, זה בדיוק הפוך – קבוצה שהגיעה אחרי שני ניצחונות רצופים ובמומנטום מצוין נראתה רע כי כך גרמנו לה להיראות, זו בדיוק הדרך לצמצם פערי איכות על ידי קבוצה שתקציבה כ- 10% מהקבוצה העומדת מולה.
הבכי והנהי של חיפה לאחר המשחק – שעת המשחק, השופט – הוכיחו כי פעלנו נכון. לנקודה שהושגה חשיבות גדולה בשני מישורים: גם הרצון לצאת מהמשחק הרע מול נתניה וגם לעמוד ביעד "קופת הנקודות" להמשך.
לא ניתן להתייחס למשחק מול חיפה, מבלי לגעת בשחר פיבן. נכון, לשחר היה משחק טוב מאוד, אבל גם הסתבך פעם או פעמיים, ומוקדם לקשור לו כתרים כפי שאוהביו מנסים לעשות. במשחק בו לא היתה הצטרפות קדימה של שחקנים רבים, וההגנה לא נותרה חשופה, לא ניתן היה להתרשם האם הסרבול והאיטיות שהפגין מתחילת העונה חלפו להם, ומוצע להמתין עם המסקנות בהקשרו.
אמנם רבים מאוהביו של פיבן מיהרו להכריז על סולחה וסיום "הקלאש" בינו לבין זיו אריה, כמדומני גם הכרזה זו מוקדמת מדי. מי שטרח להאזין לפודקאסט "עולים לרגל" של "ערוץ הספורט", היה יכול לשמוע את איתי שכטר חושף בפני המאזינים את ההודעה ששלח זיו לפיבן לפני המשחק מול חיפה – רוח הדברים היתה בוא נפתח דף חדש, אתה מקבל הזדמנות לפתוח בהרכב – בהתחשב שלא זיו חשף את ההודעה, נראה כי עצם חשיפתה (מעשה לא גברי בעגת הכדורגל) לא תביא לרגיעה בגזרה זו. מההודעה ניתן גם להבין כי עד לאותו שלב העניין בין השניים לא הגיע לסיומו.
*****
ההכנות לדרבי מגיעות אלינו בשלושה מישורים:
המישור הביטחוני: אפשר רק לברך על היוזמה שנטל הוועד המנהל אל מול גורמי האכיפה – גם אם באיחור רב של כמה משחקי דרבי – כמו גם ההשקעה הכספית שהמועדון עתיד להשקיע על מנת להבטיח את שלום האוהדים. להבנתי, שאטלים וחניונים ייעודיים יוקצו, כמו גם שלוש דרכי גישה (נקזים) שאמורים למנוע כל התנכלות וחשש – כל הכבוד.
המישור השני: מחירי הכרטיסים וההודעה המגוחכת של הקבוצה השולית בעיר, המחיר של המועדון קבוע – גם עם מכבי חיפה ומכבי ת"א – ומוסכם שייגבה גם מהקהל שלנו כקהל אורח. הקבוצה היחידה שסירבה היא הקבוצה השולית בעיר, דבר משמח מאוד וכרגע הצפי להכנסות עלה לכ-2 מיליון שקלים – מלוא סכום ההכנסות מכרטיסים שנצפה בתקציב. אפשר רק להצטער שלא ביקשנו את מחיר המקסימום.
המישור השלישי: הזניח ביותר, שלא נדון באמת, היא דעת מיעוט המצדדת בגישה של מכירת כרטיסים במינון הנדרש, כ-3200 בלבד לקהל האורח. מעבר לכך שמדובר בגישה פחדנית ולא ספורטיבית – איש אינו מבטיח הצלחה במקרה כזה.
גם ננצח וגם "ניקח את הקופה"!
יאללה הפועל!!!
