“זה הגן הקרוב, גן התות
רק לבוא אליו, עולה לי בבריאות
אבל להישאר בתוך הבית, זה עולה לי בניוון
לכן אמליץ עליו בחום לכל מחפש כיוון”
(שורות ראשונות מתוך שירם של הדג נחש ושאנן סטריט)
כמה פסיעות מהשוק, אתה עדיין לא עוזב את המחנה ולא את יהודה, אך חוצה את רחוב אגריפס ונכנס לסמטה המובילה ללב שכונת אוהל משה, שם נמצא גן התות – גן בוסתני עם כמה עצי תות בוגרים, שבעי חיים ועדיין מפנקים בצל ובאווירת מרגוע את כל הבאים בחיק ענפיו.
לא פעם פקדתי את הגן הקסום הזה, המושך אליו חיילים עם מנת פלאפל וקולה למנוחה קצרצרה, מטיילים הבאים להכיר את השכונה – שנקרא על שם משה מונטיפיורי הנדיב הידוע. לכאן מגיעים מבקרי השוק עמוסי סלי ירקות, פירות, בשר ודגים הבאים להיטען באנרגיה, וכמובן שוכני הגן הקבועים – מיצי, שמיל, אלבינו אלזה וגי’נג’י – חתולים מקומיים בעלי הבית. הם לא מפחדים מאף כלב עם רצועה ובלי, שיכנס עם בעליו או באופן עצמאי. הוא יכול לנבוח עד מחר, הם לא יקומו מעל פח האשפה או הגדר, יעצמו ויפערו עיניים בעצלתיים.
אחד מסמליה של שכונת נחלאות, הוא גן התות, או בשמו הרשמי – גן הבוסתן הספרדי. הגן חובק בתוכו היסטוריה שלמה של סיפורים, חוויות ועבר עשיר של תושבי השכונה לאורך שתי המאות האחרונות. ארבעת עצי התות העצומים שצמחו בו, היוו עבור ילדי השכונה אטרקצית טיפוס והנאה מאכילת התותים שגדלו ושגדלים על ענפיהם. לבנים, סגולים ועסיסיים שאין כמותם.
אני יושבת על אחד הספסלים ומצטרפת לקבוצת מטיילים. המדריך מספר מה שהכרתי בעצמי, שהילדים של פעם בנו להם בית על העצים, התחבאו בין ענפיהם במשחק המחבואים ושחררו פורארות מהשרוך, רכנו עליהן ושאגו לעבר זאת שהסתובבה הכי הרבה זמן. כן, סיפורים אמיתיים.
נוסטלגיה, המעלה חיוכים ואנחות -איפה הימים ההם??
ימים שלא היה בהם הרבה. ימים וחיים של צניעות וצנע, אך היה בהם המון. הם גדשו חום ואהבה, ויחדיו, ואושר ועוגת טישפישטי, פיפיטס ובורקס חמימות ומסומסומיות, שהמאמות עונדות הסינר הכינו, כולל קפה שחור ותה עם נענע.
הפיות והאוזניים נפערים גם כששומעים על הגומות שנחפרו באדמת הגן, למרגלות גזעי התותים, לצורך משחק הג’ולות, או האג’ואים הירושלמי.
הגן הפך להיות אחד מנקודות הציון בספרו של דויד גרוסמן, ” מישהו לרוץ איתו”, ספר שהוא למעשה מסלול סיור בירושלים. אחת מתחנותיו המשמעותיות בספר, שם מקבל הגן נופך קלאסי שכל קורא יתמגנט ויכוון צעדיו לעבר המוחשי והקיים.
גן המזמין אליו את “האריה שאהב תות” מספר הילדים החכם והמענג מאת תרצה אתר ודני קרמן, בו ירגיש גם מלך החיות, שהגיע לגן עדן קטן.
