רס"ל (מיל') עֹמר משה גְאַלְדוֹר ז"ל, בן 30, תושב ירושלים, נשוי ואב לשני ילדים, נפל היום, שלישי, בדרום לבנון.
רס"ל גאלדור שירת ביחידת הסיוע המנהלתי של חטיבת גולני (יחס"ם 5111). התקרית בה נפל רס"ל גאלדור התרחשה שעה שכטב"ם נפץ של חיזבאללה פגע בכוח צה"ל מגדוד 53 שפעל בדרום לבנון. פגיעת הכטב"ם בכוח אירעה במרחק של כשני ק"מ מהגבול. הלוחמים עסקו באבטחת הפעולות של יתר כוחות החטיבה בנקודה עמוקה יותר בדרום לבנון. בתקרית נפצעו בנוסף גם שלושה לוחמים באורח קשה, ופונו באמצעות מסוק לטיפול בישראל.
רס"ל גאלדור ז"ל הותיר אחריו את אשתו עדי, שני ילדים – נטע בן 3 ואלומה בת 8 חודשים, הורים – אורן ורעיה, ושלושה אחים. רס"ל גאלדור הוא בן היישוב נוה צוף בבנימין, שעבר להתגורר בירושלים. ראש המועצה האזורית בנימין, ישראל גנץ, ספד לרס"ל גאלדור: "אנחנו משלמים היום מחיר כואב מאוד ומבכים את נפילתו של הגיבור עֹמר, שהשאיר אישה וילדים ויצא להגן על עם ישראל. הוא מסר את נפשו למען כולנו. מדינת ישראל תמשיך בזכותו להכות באויביה עד לניצחון מלא. אנחנו עוטפים את אשתו עדי ואת המשפחה כולה".
ישיבת ההסדר בעתניאל, שרס"ל גאלדור היה מבוגריה, פרסמה מודעת אבל על מותו: "ברוך דיין האמת. בצער עמוק ובלב כואב מבשרים על נפילתו של תלמיד הישיבה היקר והאהוב עֹמר גאלדור הי"ד. אנו משתתפים בצערה הכבד של המשפחה. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים".
בכתב העת 'אסיף' של איגוד ישיבות ההסדר, התפרסם מאמר פרי עטו של רס"ל גאלדור, תחת השם "ריחם של בגדים", העוסק בחשיבותו ומשמעותו של הלבוש לאדם עצמו ולעולם שמסביבו. בתחילת המאמר כותב רס"ל גאלדור: "בפעם הראשונה שחזרתי לביתי עם מדים, חוויתי משהו חזק שגרם לי להרגיש מאוד מוזר עם עצמי. אני חושב, שמה שהיה מוזר, זה שלא באמת הייתי חייל – כלומר לפי הנתונים כן: מספר אישי, מדים, מפקדים וכו' – אבל מבחינת עצמי לא הרגשתי כזה: עדיין לא התאמנתי בנשק, עדיין לא קוד"רתי (ר"ת: קליטה דרך הרגליים), עדיין לא פתחתי שעון. הרגשתי שהתחפשתי, כי חייל הוא מי שמגן על המדינה, שנושא משאות כבדים על גבו ומסכן את גופו ונפשו למען האזרחים בעורף".
