לא הרחק משוק מחנה יהודה, נפרש לו מידי חמישי בשבוע, יריד יד שנייה, או שלישית. בדיוק מול כיכר הדוידקה, כינויה הלא רשמי של כיכר החירות – המרכזית בירושלים.
חפצים רבים שעברו כמה וכמה שנות ותק, הנושאים עימם סיפור ופיסת היסטוריה, נעקרו ממקומם הישן ומעמדם התערער. מזמן הפסיקו להסיר מהם את אבק החיים, ומזמן שכחו ממי התקבלו או נקנו. פתאום הם מוצאים עצמם על רצפת השוק, או על שולחן קטן – מוצעים למכירה.
כאן הם יעמדו ולא יאמינו שפעם נצצו ועמדו על מדף במזנון הבית, או במקום אחר מכובד. יעמדו וישתאו לנוכח הסטטוס החדש אליו נקלעו.
פריטים שנרכשו בעבר, שהתפעלו מיופיים ומחדשנותם, והתמקחו על מחירם. מציאות שנעטפו בעברם בנייר שהוסיף כבוד והדר ונקשרו בסרט מהמם, חגגו אז, את יום הולדתם הראשון. והנה, עבר זמנם, והם ניצבים, מתחננים בדומייה שמישהו יאהב את קשישותם, יכבד את החלודה שפשטה בהם, את הקורוזיה והעקמומיות שנאגרה בשלדם. אחד שיסכים לשלם עליהם וייקח אותם לביתם החדש.
ניצבים ביישנים, סמוקים מרגש נחיתות, אך בגאווה סמויה שעדיין הולמת בתוכם. וזו מנהלת ביניהם תחרות במי יתאהבו קודם. למי יתרחש פרק ב' והנס של תחיית המתים. מי דרכו נסללת אל מען לא ידוע. דוממים, נושאי זיכרונות, היסטוריה וקורות חיים, עומדים לראווה ומוכנים להתחדש בהזדמנות אחרת ובהרפתקה מרתקת כבימי נעוריהם.
בגלריית האוסף אפשר למצא תמונות ממוסגרות מעולם אומנות פולקלוריסטית, שספגו על קירות הבתים רגעים מיוחדים או אירועים משפחתיים, רוויי ערך רגשי. כלי שולחן ומוצרי מטבח שעברו מדור לדור ויודעים לספר לא רק באיזה סבון נשטפו בכיור, אלא גם על חוויות קולינריות טעימות ומשפחתיות בחול ובמועד. זוכרים שירים, ויכוחים, מחמאות, הארות והערות שטסו מעל השולחן. זוכרים מטעמים ייחודיים וארומה בלתי נשכחת.
רהיטים ישנים המשקפים סגנונות עיצוב אומנותיים קלסים. פריטי לבוש אופנתיים מתקופות קודמות, נושאים אופי ייחודי, ואולי בפרק ב' או ג' שלהם ייצרו טרנד חדש. ספרי קריאה, ספרי קודש, דיסקים חפצי תרבות ואומנויות עדתיות ולאומיות בעלות משמעות רבה ומרתקת.
הקנייה לא נושאת רק ערך כספי, אלא גם מחשבות הרהורים ורגש שורשי. איך אפשר להגדיר את התופעה? חפצים שנולדים מחדש. נוסטלגיה למכירה, רוכלות מזן אחר. אופציה לייצור פרנסה באופן עצמאי ועוד. כללית, יש משהו קסום במפגש הזה בין עבר להווה, וביכולת לחדש חיים לחפצים ישנים ולעורר רגש ויצירתיות בבני אדם. סביבת מחנה יהודה קולטת ומכבדת גם "שוקון" מהדור הישן.
"כוננית מצחיקה
וכורסה מצוייצת,
חצוצרה עתיקה
שעודה מחצרצת.
קרבינה בלי הדק
וחרסינה עם סדק
חרוזים ללא חוט
מה שאין בחנות"
כך שורר המשורר נתן אלתרמן בשירו "שוק המציאות".
מציאות הממתינות שקריצתן תלכוד עין ותפתח ארנק, שיביאו אותן לחיים חדשים.
