כאן במקום בו אנשים נפוצים לכל עבר לממש יעדי חיים דרך מגוון האוטובוסים לרחבי הארץ, ולכיוון מרכז ירושלים תגיח האירוניה ואחותה הציניות. שפופים בפתחה של התחנה המרכזית בירושלים, ובהמשכה אפופי עשן, ייאוש, אומללות ועליבות.
למרגלות מלון "ליידי שטרן", סופר "זול ובגדול", מתחם "ג'רוזלם פוסט" ובית קפה "שמש" – דווקא שם, ליד מקומות המסמלים מסחר ושובע, נתקלים באנשים בחשכת נפש. אלו שכלואים בתוך ד' אמות של אפלה. בני אדם שחשים שכל הסביבה מנוגדת לטבעם, לרצונם, ולשאיפותיהם, והם משלמים על כך מחיר יקר. מחיר הכולל חשיפה לאדישות, גסות רוח, מתח, חרדה, ניצול לרעה, פשע ועוד. למה התיישבו דווקא במקום זה ולאורכו? לא ניחשתי… למה לא התקרבו יותר לשוק מחנה יהודה? גם זאת חידה..
לך תדע כיצד נזרקו למצב של בהייה ללא פשר, לבעיות חיים ללא מוצא, ולמבוך גורלי מסובך. הפרוטה אינה בכיסם, ואם תימצא, תבוזבז על סיגריה ואולי גם על פחית קולה.
זקוקים לתמיכה מוסדית, תרופתית, חברתית שתשאב אותם ממרתם השחורה – הרגשה שיכולה להכות בנו בכל עת, בין אם מדובר באתגרים אישיים, קשיים כלכליים, או חוויות חיים קשות.
רבים מאתנו מוצאים את עצמם נאבקים עם רגשות של חוסר תקווה, אובדן כיוון, ואי-ודאות לגבי העתיד. העתיד חורש מזימות קשות במוח וללא רחם מצליף ביכולותיו המניפולטיביות. כך הופכים בני אדם לשקופים וחלק מהנוף. המתבונן, חש אזלת יד. בא לך לקרא ל"רווחה", לער"ן לעובדים סוציאליים, לעזרה, סיוע, גמילה, להציל אותם מעצמם.
ונזכרתי בספר ענק, שפגשתי לא מזמן: "הנחיות למניעת ייאוש / מאת אדה לימון":
אדה לימון, סופרת אמריקאית, ומשוררת רגישה, המרבה לעסוק בטבע כמקור להתחדשות ולנחמה, מול חוויות אנושיות של בדידות וניכור. ספר המנחה בשיריו למקומות פילוסופיים, האמורים לשנות תובנות ותפיסות חיים. לא מעטים הם אלו, שאתה תוהה מתי לאחרונה אכלו, ישנו על מיטה, שתו מרק חם, התקלחו, עבדו, פוטרו, התחתנו, ילדו, התייתמו, התגרשו, חלו, ואיך נפלו למצב הזה?? מה אפשר לעשות? איך להתמודד?
בספרו של הפסיכולוג לו מרינוף, "אפלטון במקום פרוזק", מציע הסופר להגדיר באופן אישי ומחודש מהו אושר עבורך, איך ניתן להשיגו, ולנסות תוך כדי קריאה לתת פרשנויות שונות לקיומך ואיך ניתן לא ליפול למצבי קיצון נפשיים. יש הרבה עצות ודרכים, אך קודם כל צריך כוחות נפשיים, חוסן ואופי לקחת אחריות בוגרת על החיים.
הדרך, כן הדרך אל שוק מחנה יהודה, לא ארוכה. יש שם משהו מעורר לחיים שעשוי לעזור, ואולי גם התפילה: "ברוך אתה ה' זוקף כפופים והנותן ליעף כוח", תעזור ותסייע במעט.
