רק בישראל אומר השיר, כנראה הכי נכון לליגת העל, כשקבוצה כשלנו שהשיגה חמישה ניצחונות בלבד מ-17 מחזורים – תוך הפגנת יכולת איומה ברוב שלבי העונה עד היום – נמצאת בעמדת זינוק מצוינת להיכנס לפלייאוף העליון. מי שבודק את הנתונים העולים מן הטבלה ומהמחזורים הקרובים עד סיום העונה, עומד נפעם ומשתאה לנוכח הגילוי המרעיש הזה, יצא לנו טוב.
הצבירה הנחוצה היא 33 נקודת, מה שמביא אותנו לצורך של צבירת 13 נקודות מתוך 27 עד לתום העונה הסדירה. לא בשמיים לנוכח סדרת המשחקים הצפויה. לאחר ההדחה הצפויה מהגביע, הפער בין ארבע הקבוצות לשאר קבוצות הליגה מביא לכך כי גם העפלה לפלייאוף העליון לא תהיה הישג מקצועי, על הצד הכלכלי נדבר בהמשך, אלה בעיקר צבירת ניסיון לצורך קידום מקצועי של המועדון בעתיד.
את הניתוח המקצועי לסיבות לכישלון הקבוצה בפן זה, אניח לשלבים המתקדמים יותר של העונה, אולם כבר עכשיו ניתן לערוך הקבלה די זהה בין כלל הסגל שנבנה ל-ילה דוין. לכאורה דוין נראה כחלוץ מושלם, גבוה, חתיך, חביב לסביבה, רץ ללא הרף, לא מפסיק לעבוד על המגרש, תנועה נכונה, משחק ראש משובח, בעיטה נאה – לכאורה חלוץ מושלם, אבל אלמנט חמקמק, שקשה לשים עליו את האצבע, לא עובד. מי שראה את ההחמצה מסמרת השיער שלו מול ריינה, תוך השתלטות עם הרגל הלא נכונה על הכדור, הצבת הגוף בזווית שגויה ובעיטה מגוחכת על גופו של השוער, יכול להבין את התסכול הרב שדוין מייצר.
את סגל הקבוצה ניתן לתאר באופן דומה, "על הנייר" בקיץ סגל חלומות – הטוב ביותר שהיה אי פעם במועדון – בטח היקר ביותר. שני שחקני ליגה לגיטימיים על כל עמדה, ניסיון, המשכיות, הכל נצץ. אבל גם כאן משהו לא עובד.
הרבה משחקים קשים לצפייה ראינו העונה, אבל מסופקני אם נראה משחק כה מייאש ומדכא בקור מקפיא כפי שהיה מול ריינה, כי לאור השפע הכלכלי, על הנהלת המועדון לפצות את האוהדים שטרחו להגיע בפקקים איומים (ארבע שעות נסיעה) וקפאו על טרחתם. עוד טרם המשחק התבשרנו רשמית – פרסום ראשון היה פה אצלנו ב"ירושלים אונליין" – כי גיא בדש חתם עד סוף העונה עם אופציה לעונה הבאה. הוא אמור להביא יצירתיות שכה חסרה בחלק הקדמי עד כה ולסייע במאבק להעפלה לפלייאוף העליון.
מנגד, העברת שני השחקנים הנוספים מרמת השרון נתקלה בבעיה ובדרישות חדשות של הקבוצה מהלאומית: בשל דלות שוק השחקנים וחרף הסיכומים, בחרו שם להעלות משמעותית את תג המחיר ולכך לא מוכנים במועדון שלנו, נראה מה יילד יום.
בגזרת העוזבים, אי הכללתו של שחר פיבן במשחק האחרון מלמדת, בין היתר, כי הוא כנראה כבר לא ימשיך איתנו, אלה אם לא ימצא קבוצה קולטת מתאימה. לגרצ'קין ודוין אין דורשים בשכר שהם מרוויחים אצלנו, ובינתיים אנחנו לא מוכנים להשתתף בעלות שכרם. גם על יאו אין קופץ ובינתיים, כל עוד לא ימצא להם פתרון, רכש נוסף איכותי לא יגיע בחלון זה.
טור זה נכתב לפני משחק הנשים הקובע הערב במאבק האליפות מול קריית גת – צמודים בטבלה – אפשר רק לקוות שההשקעה הכספית, כ-10% מכלל תקציב המועדון, תישא פרי.
יאללה הפועל!!!
