מהירקות הפופולריים והבריאותיים ביותר. מציעה ערכים תזונתיים גבוהים וחשובים ומגוון רחב של אפשרויות בישול ואכילה. שוק מחנה יהודה בירושלים מוצף – הכרוביות נמכרות בצמדים.
לא זוכרת שאהבתי כרובית כשהייתי ילדה. אמא בישלה "קנבטה", כרובית בספרדית, רק לאבא ולה. זה לא היה המאכל שאהוב עליי ולא על אחיי. כמו עם החציל, הבמיה, הקישוא והארטישוק – מכל אלו היינו מקבלים שוק. מה אהבנו? אוכל שילדים אוהבים – צ'יפס, פסטה, פירה, כנפיים של עוף, חביתה, וופלים שבורים, במבליק ועוד ועוד ממתקים.
אך במהלך השנים, כשמתבגרים, משתנים אצל האדם דברים רבים. משתנים תחומי עניין, ערכים ואמונות, מערכות יחסים, קריירה ומקצוע, יכולת להתמודד עם אתגרים ולחצים, סגנון חיים, העדפות תרבותיות, ומשתנות העדפותיו של החיך בפינו.
בטוחה שאצל בוגרים רבים כמוני, הכרובית נמצאת ברשימת המעדנים הנוחתים על השולחן בתקופה זו. אפשר להרתיח פרחיה ולצלותם עם שמן זית ותבלינים בגריל, אפשר לטגן עם ביצה וקמח, להכין קציצות כרובית מתובלות, ויש גם מרק כרובית ידוע בטעמו המשובח ועוד אפשרויות כיד הדמיון והיצירתיות של כולנו. כרובית עם מיץ לימון שתיאכל על כל פרחיה, בעזרת המתכון של החברים, של אמא או שלי.
המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, ידע חשיבותה של נוגדת החימצון היפהפייה הזאת. ובעשרה בטבת, מידי שנה, חגגנו לביאליק יום הולדת בכיתה ושרנו את שיריו הידועים ובייחוד את השיר –
"בערוגת הגינה, מסביב לחבית, עמדו לרקד כרוב עם כרובית".
אהבתי את שיר סלט הירקות הזה, בו השתתפו גם סלק, עגבנית והפול המסכן, שתרמיליו ריקים עוד!
ברור, בחודשי החורף נהנים השוק וצרכניו ממשפחת המצליבים: כרוב, כרובית, צנון, צנונית, קולורבי, לפת ועוד. ועם בוא האביב יחגוג הפול. לקראת חג הפסח יתמלאו הסירים בתרמילי פול עם חתיכות בשר, תבלינים ורסק עגבניות. אז יהיה גאה בעצמו וירגיש מלך אצל על פתיליות ואש קטנה.
למרות שילדים לא אוהבים כרובית, הם לא יחמיצו את ספרו של יהונתן גפן – "ילד הכרובית". ספר שנכתב בשנת 1982, ובדומה לאצבעונית שנולדה בתוך פרח, ילד הכרובית נולד בתוך כרובית.
סיפור אגדה המתרחש בכפר קטן. דניאל – ילד מיוחד ומפתיע: כשכולם עצובים – הוא היה שמח, כשכולם צחקו -הוא היה רציני. אבל משהו מוזר קרה.
את מה שקרה יכולים לקרוא שוב ושוב ושוב…
הדימיון עובד והסקרנות לא יודעת מנוח.
אז ככה התנחלה לנו הכרובית במוח, בשיר ובסיפור. כיום אתה עובר בשוק מחנה יהודה ורואה שהסוחרים יודעים למקם את המלכה הלבנה ליד החציל והכרוב הסגולים, ליד הלימונים הצהובים, הגזר הכתום והפומלה הירקרקה. עגלגלה, לבנבנה, מפתה באומץ וממתינה לידיים טובות שייקחו אותה ויכינו ממנה מטעמים וכך ישמר שמה הטוב. מתפללת בטליתה הצחורה להגיע אל המטבח המנצח, שם תיהפך לתבשיל מנחם ומפנק ובתור שכזאת תשמע שפע מחמאות, תסמיק בענווה, חמה ומטוגנת ותתרום מאיכותה לבריאות כולנו.
