רחוב יפו ומרכז ירושלים: כך מצטלם סירחון כבד בלב העיר

גשר המיתרים, שדרות שז"ר, היכל המשפט – מוקד להפגנות ומחאות בירושלים. כאן מפציצה הבואשית את הסירחון ומפזרת אירועים, אך הסירחון עצמו איננו מתפזר – הוא נשאר
צילומים: דובר צה"ל; בארי שחר

הבואש, בעל חיים המזכיר סנאי חמוד, עד שנמלא פחד ומפיץ שפריץ מצחין כדי להרחיק אויבים. ה"בואשית" אימצה את טבעו והפכה לכלי לפיזור  מפגינים. תותח סירחון בלתי נסבל המתיז חומר המבטיח מנוסה מהמקום.
הנקלעים לאזורי ההפגנות בירושלים חשים בסחרור חושי וחסר אונים. ריח איום ונורא המזכיר ריקבון, ערמת עכברושים מתים, להקת בואשים מצחינים שברחו מבוהלים מכלובם, והם מתיזים לכל עבר שפריץ של זוהמה המטריפה כל אדם שפוי.

מעניין מאוד איך נרקמה היוזמה הלוציפרית לפגוע באימתנות דרך חוש הריח במפגינים. אלו שבאו לפתחה של ירושלים כדי למחות ולהפגין נגד חוק הגיוס, או נגד מעצרי עריקים, ומנגד גם המוחים לשחרור החטופים, זכו למקלחת זדונית שלא תיכנע לשום מבשם כביסה. ריח כבד ושתלטן שאדם  נורמלי, או לא נורמלי, המציא.

צילום: https://www.flickr.com/people/payayita/ • CC BY-SA 2.0, מתוך ויקיפדיה

ירדתי מהאוטובוס השבוע מול בנייני האומה לאחר שהוטל העונש הקולקטיבי הזה, והיה נדמה שנפלתי לתוך ביצת ביוב מחרידה, אל תוך תל של פגרים שלא פונה. מסתכלת קדימה ורואה המון אנשים מכסים את פרצופם בשרוול המעיל. הריח הבוטה היה משפיל ובוגד. גם לוע הארי, הגיבסנית, הרקפות ושאר פרחי החורף השתולים בערוגות האזור, לא הבינו כיצד נבלע ריחם הנעים בריח גיהנום.

תלונת חוטמם של העוברים ושבים לא קיבלה מענה, והם ניסו למצוא דרכם האחרת במהירות. חיפשתי איזו בחורה או בחור, או מישהו שהתבשם כדי לצעוד אחריו. לא מצאתי. גם אם היו כאלו, הטורנדו הבואשי ניצח.

זהו נשק אל הרג, נוירו מלחמה. סוג של תמיסה מימית המכילה שמרים וסודה לשתייה. אלו, בתנאים כימיים מסוימים, יוצרים חומצות בעלות ריח כבד. החברה שמייצרת את העלבון החושי הזה פרסמה שהחומר ידידותי לסביבה. ובכן, אולי ברמה הביולוגית, אבל ברמה הנפשית – איזה ידידותי? השתגעתם? עם ידידים כאלו צריך מיגונית וממ"ד מלאים ב"אסתי לאודר" ובשמים אחרים. מעניין אם בעלי החברה עשו פיילוט של החומר על עצמם או על בני משפחותיהם, ומה אמרה אשתו של הכימאי שהביא לה תמציתו של בואש הביתה כדי להתגאות בהמצאתו החדשה?

חרדים רבים מגיעים להפגנות כשהם חמושים בניילונים מיוחדים לכיסוי כובעיהם ובגדיהם. אך הריח הנצמד לגוף ולבגדים, ולא ייעלם גם לאחר כמה ימים. כל תעשיית הבשמים הענקית ברחבי העולם הבינה שעצב הריח מתחבר ישירות לאזורים במוח שאחראים על רגשות, זיכרון והתנהגות. כך ריחות נעימים יביאו להתעלות הנפש, לשלווה, לרוגע ולהנאה – והתופת הבואשית תפריח עצבנות, אלימות, רגזנות ונקם.

ביהדות, הבשמים הם חלק מתפילות רבות. הבשמים השונים באים לחזק ולרענן את נשמה. אז במקום ערב של בואשית, הציעו לנו ערב של שושנים, בוסתנים, נרקיסים, בשמים מור ולבונה – "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא מיני בשמים".

 

שיתוף
שיתוף
הישארו מעודכנים רוצים לקבל את הפושים החמים של ירושלים אונליין? בפעם אחרת כן

ירושלים-online הוא אתר דעות וידיעות המסקר את החיים בירושלים בעין כנה וישרה.
מול עולם של תקשורת מוטה, לעתים בעלת אינטרסים פוליטיים ומסחריים, שבו צפה וחוזרת עיתונות שטחית בסיקור החיים בעיר,
מביא ירושלים-online את המציאות כפי שהיא, לעתים בצד הימני של המפה, לעתים בשמאלי, לעתים מזווית חילונית, ולעתים דתית,
הכל דרך נבחרת של כותבים וכותבות ללא פחד וללא כל כוונה לחשבן לאינטרסים כאלו ואחרים.
האינטרס היחיד – שיקוף האמת והמציאות בנושאים של דת ומדינה, ביטחון אישי וצבא, יחסי חילונים-חרדים, יוקר המחייה,
שיקוף המציאות והאמת של ירושלים