בימים האחרונים, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אורית סטרוק, עוררה סערה ציבורית בעקבות התבטאויותיה בנוגע לעסקאות לשחרור חטופים. בפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר עם משפחות החטופים, סטרוק הביעה התנגדות לשלב הבא בעסקה, וטענה כי העסקה הנוכחית "מפקירה" את ביטחון המדינה. היא שיתפה כי בנה נפגע מירי מחבלים ששוחררו בעסקה קודמת, והדגישה את חששה מהשלכות השחרורים על ביטחון האזרחים.
במהלך השיחה, משפחות החטופים הביעו את כאבן ותסכולן, והדגישו את אחריותה של סטרוק לחיי הילדים הנמצאים בשבי. השרה השיבה כי יש לה אחריות כלפי כלל אזרחי ישראל, ועליה לקבל החלטות שלא יסכנו את הציבור הרחב. היא הוסיפה כי אירועי השבעה באוקטובר התרחשו, לדעתה, בשל פינוי גוש קטיף, והדגישה את התנגדותה למהלך זה לאורך השנים.
התבטאויותיה של סטרוק עוררו ביקורת ציבורית נרחבת. מאזינים בתוכניות רדיו הביעו זעזוע מדבריה, ותהו כיצד היא, כאישה דתייה, יכולה להתנגד לשחרור החטופים. ברק סרי, יועץ תקשורת, הגיב לדברים ואמר: "אני חושב שזה דבר איום ונורא מה שהיא אמרה".
סטרוק השתתפה גם בצעדה שבה הביעה את עמדתה הנחרצת נגד החזרת השליטה בעזה לידי חמאס. היא הצטרפה לקריאות לחזור מהעסקה הנוכחית, שלטענתה משאירה את רוב החטופים מאחור ופוגעת בביטחון המדינה.
השרה סטרוק ממשיכה לעמוד על עמדותיה, ובמערכת הפוליטית עולות תגובות חריפות. יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, הגיב לדברים ואמר: "לממשלה עם 22 או 33 חברי קואליציה קיצונים אין זכות קיום". השר חילי טרופר מהמחנה הממלכתי הוסיף: "אפשר לתמוך במתווה לשחרור החטופים ואפשר להתנגד לו, אבל הצו היהודי היסודי של 'כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא' אמור לחסוך מאיתנו אמירות אטומות וקהות לסבל הנורא של החטופים ומשפחותיהם כמו דבריה של השרה אורית סטרוק. דרכה של היהדות הרבה יותר אנושית ורגישה לחיי אדם, מאשר מי שלפעמים מבקשים לדבר בשמה".
הדיון הציבורי סביב התבטאויותיה של השרה סטרוק משקף את המורכבות והרגישות שבנושא שחרור החטופים. מצד אחד, הרצון העז להשיב את החטופים הביתה בשלום; ומצד שני, החשש מהשלכות ביטחוניות שעלולות לנבוע משחרור מחבלים. הוויכוח הנוקב מדגיש את הצורך באיזון עדין בין ערכי הומניות וביטחון, ואת האתגרים העומדים בפני מקבלי ההחלטות בישראל.
