יעקב שלזינגר, תושב העיר בית שמש בן 20, הודה בביצוע מעשים מגונים בארבעה ילדים בגילאי 4 עד 9, אותם פגש ברחוב ובמקומות ציבוריים במהלך חודש ינואר האחרון. הפרקליטות הודיעה כי תגיש נגדו כתב אישום בגין עבירות אלו. במהלך חקירתו, שלזינגר ציין כי הוא "חש קרבה לאלוהים" בעת ביצוע המעשים.
לאחר מעצרו, שהתרחש לפני כשבועיים, הובא שלזינגר בפני שופטת בית משפט השלום בירושלים, חוי טוקר, אשר קבעה כי יש לשחררו למעצר בית, למרות הודאתו במעשים וטענתו כי אינו שולט בדחפיו. החלטה זו עוררה ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד לאור העובדה שבמהלך מעצרו התפרעו תומכיו, יידו אבנים וחסמו כבישים, מה שהוביל לפציעת שוטרים ואנשי רפואה.
בעקבות ערר שהגישה המשטרה, הוארך מעצרו של שלזינגר, בהסכמת סנגורו. כתב אישום הוגש נגדו ביום רביעי.
מנכ"לית מרכז הסיוע "מגן", שאנה אהרונסון, הגיבה להחלטת השחרור: "מדובר כאן בהחלטה של השופטת טוקר שאנחנו ממש מתקשים להבין את ההיגיון בה. איך אפשר לשחרר בנאדם שהודה בעצמו שהוא לא שולט על המעשים הפוגעניים… ילדי הקהילה והנפגעים הפוטנציאליים זקוקים לכך שבית המשפט ייקח אחריות וישים אותם בסדר עדיפויות הכי גבוה, וההחלטה של השופטת טוקר – היא בדיוק ההפך".
יש לציין גם ברמת המאקרו, מעבר למקרה של שלזינגר – האירועים הללו מעלים שאלות נוקבות לגבי התנהלות מערכת המשפט במקרים של עבירות מין בילדים, והאם ההחלטות המתקבלות מספקות הגנה מספקת לקורבנות הפוטנציאליים.
