אדווה מרים עובדיה ז"ל, בת 13 מעכו, שמה קץ לחייה לאחר שסבלה מחרם כיתתי מתמשך. בשיחה עם "ערוץ 14" סיפרה אמה, צמרת, כי בתה חוותה התעללות וחרם מצד חבריה לכיתה, וניסיונותיה לסייע לה לא הועילו. האמא פונה לציבור בקריאה להגביר את המודעות ולמנוע מקרים דומים בעתיד ומבקשת – "תהיו טובים, תפקחו עיניים".
הטרגדיה מעוררת הדים רבים, בהם של אושיות רשת פופולאריות בישראל שיצאו בקריאה להורים לחנך את ילדיהם לשים לב לילדים המתקשים חברתית בבתי הספר ולמנוע חרמות. ממשרד החינוך נמסר כי אנשיהם מביעים צער עמוק על המקרה ושולחים תנחומים למשפחה. המשרד ציין כי התלמידה לוותה על ידי גורמים מקצועיים, וכי הם לומדים את המקרה לעומק. עוד הוסיפו במשרד החינוך כי קיימת מדיניות של אפס סובלנות לחרמות, ובנוסף הזמינו תלמידים המרגישים שאין להם מענה לפנות למוקד המשרד למניעת חרם ודחייה חברתית בטלפון 6312*.
השלכות קשות של חרמות בבתי ספר
מחקרים רבים מצביעים על כך שחרמות חברתיים בילדות ובגיל ההתבגרות עלולים לגרום לנזק נפשי משמעותי, כולל דיכאון, חרדה, תחושת בדידות ואף נטיות אובדניות. ילדים החווים חרם מדווחים לעיתים קרובות על ירידה בביטחון העצמי, בעיות בריכוז בלימודים, חוסר רצון לצאת מהבית ואף פגיעה בתפקוד החברתי לטווח הארוך. לפי דו"ח של משרד הבריאות, אחד מכל ארבעה ילדים בישראל חווה דחייה חברתית כלשהי במהלך לימודיו, וכ-10% מהם מתמודדים עם חרם ממושך.
להורים ולמורים יש תפקיד קריטי במניעת חרמות וביצירת סביבה תומכת ומכילה לילדים. מומחים ממליצים להורים להיות מעורבים בחיי החברה של ילדיהם, לשים לב לשינויים בהתנהגותם ולשוחח איתם באופן פתוח על הקשיים שהם חווים. במקביל, בתי הספר נדרשים לקיים תוכניות חינוכיות להגברת מודעות ולמתן כלים להתמודדות עם דחייה חברתית. מקרים טראגיים כמו זה של אדווה מרים עובדיה ז"ל מדגישים את החשיבות בהתערבות מהירה ובהגברת האחריות החברתית של תלמידים, מורים והורים כאחד.
