היום, חמישי, מקבלת ישראל את גופותיהם של ארבעה חטופים שנפלו בשבי חמאס, כחלק מהסכם החטופים הנוכחי – שירי ביבס וילדיה כפיר ואריאל ביבס, ועודד ליפשיץ, ממקימי קיבוץ ניר עוז. החזרת הגופות מתבצעת ביום ה-33 להפסקת האש, ודומה כי האירועים האחרונים, כולל החזרת גופות החטופים והמתח הביטחוני המתמשך, מובילים לעלייה משמעותית בשימוש בכדורים ותרופות נוגדות חרדה, כמו קלונקס, בקרב הציבור הישראלי.
מומחים בתחום בריאות הנפש מציינים כי הפנייה הגוברת לתרופות אלו מעידה על מצוקה נפשית רחבה, אך מזהירים מפני הסתמכות יתר שעלולה להוביל לתלות ולהשלכות בריאותיות נוספות.
קלונקס, או בשמה הגנרי קלונאזפאם, היא תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים, המשמשת לטיפול בהפרעות חרדה, אפילפסיה והפרעות שינה. התרופה פועלת על ידי הגברת הפעילות של חומר כימי במוח הנקרא GABA, המפחית פעילות עצבית ומשרה תחושת רוגע. עם זאת, שימוש ממושך בקלונקס עלול להוביל לפיתוח סבילות ותלות, ולכן מומלץ להשתמש בה תחת פיקוח רפואי קפדני ולתקופות מוגבלות בלבד.
נתונים משירותי בריאות כללית מצביעים על עלייה של 11% במספר המרשמים לתרופות הרגעה ותרופות פסיכיאטריות לטיפול בחרדה. בקופת חולים מכבי דווח על זינוק של 20% במרשמים לתרופות אלו. מומחים מסבירים כי המצב הביטחוני המתוח והאירועים האחרונים מגבירים את תחושת החרדה בקרב הציבור, מה שמוביל לפנייה מוגברת לטיפול תרופתי.
ד"ר אורן טנא, מנהל המכון לבריאות הנפש וסגן מנהל המערך הפסיכיאטרי בבית החולים איכילוב, מציין כי תרופות הרגעה, במיוחד ממשפחת הבנזודיאזפינים, נועדו לטיפול קצר מועד במצבי חרדה חריפים. לדבריו, הוא מדגיש את החשיבות של ייעוץ רפואי לפני התחלת טיפול תרופתי, בשל הסיכון לפיתוח תלות ותופעות לוואי נוספות.
מומחים בתחום בריאות הנפש מדגישים את החשיבות של שילוב טיפול תרופתי עם גישות נוספות, כמו פסיכותרפיה, טכניקות הרפיה ופעילות גופנית, להתמודדות עם חרדה. הם קוראים לציבור לפנות לעזרה מקצועית ולא להסתמך אך ורק על תרופות, כדי למנוע התפתחות תלות ולהבטיח טיפול מקיף ויעיל במצבי חרדה. כך או אחרת, המצב הנוכחי מדגיש את הצורך בהגברת המודעות לבריאות הנפש ובפיתוח מערכי תמיכה רחבים יותר, שיסייעו לאזרחים להתמודד עם האתגרים הנפשיים הנובעים מהמצב הביטחוני המורכב.
