כמו דגלים המביעים אלמנטים תרבותיים, חברתיים ומסורתיים בתקופה בה העיר משנה פניה לכיוונים שבהם העתיד נהפך להווה. בתים ירושלמים רבים אוהבים לחשוף כביסה לבנה ואף צבעונית לכל הרוחות והשמש. מהמקום בו רחובות יפו ואגריפס מאכלסים את אזרחי ירושלים, שם מתחילות המרפסות להתקשט בכביסה.
למרות הקישוט, שישנם המסתייגים ממנו, אני ממש אוהבת אותו. עצירה לפני תצוגת כביסה תכיר לכם טריגר להפריית הדמיון. התחלה של סיפור על חבל. עולם מרגיע ומרתק, כאילו צללתם לתוך הגוף הלובש את הבגד ומייצר מונולוג. דגלים בכל הצבעים והגדלים המזהים חיי יום יום.
מתבדרת ברוח, עם ובלי מבשם כביסה, ומגלה סודות כמוסים. אבי היה מביט לכיווני חבלי כביסה, וכשהיינו מושכים בידו, "נו אבא בוא כבר", היה אומר:
"זה כיף להביט בכביסה תלויה. תראו ותדמיינו, הסינור היה לבוש על אמא שהכינה קציצות דגי מלרוזה, והחולצה הכחולה היא של אבא שהלך איתה לנגריה או לסנדלריה. בגדי הילדים מספרים איך שיחקו בבית הספר כדורגל בהפסקה. בגדי שובבים המגלים שהם נפלו, קמו, אכלו ארטיק, ממתקים, שתו שוקו, נסעו על אופניים עם גלגלי עזר ובלי, ועברו חוויות של החיים. והבד החום, ההוא שם על החבל האחורי, כיסה בשבת את סיר החמין על הפלטה, שלא יברח החום ושביצי החמינדוס תצאנה חומות וחמות.
"גם מגבות המטבח מספרות כמה פעמים ניגבו בהן ידיים קטנות, ידיים עובדות, ידיים מקומטות ואת ידי אמא שבשלה מטעמים, ובין להפוך את השניצל, לבין לטגן את החצילים, שטפה ידיה וניגבה, ושטפה ושטפה.
"ועל הסדינים האלו הלכו לישון וחלמו את החלום שלא הפך למציאות אף פעם. ואלו השמלות של הבנות איתן למדו להיות נשיות, יפות ומושכות תשומת לב".
אבא עבר מבגד לבגד וסיפר לנו באמצע הרחוב סיפורי משפחות. התמגנטנו לרעיון, לנושא, לתופעה. כל מרפסת בה תלויה כביסה, הפכה לספרייה. כל פריט על חבל פתח עולם ומלואו לאגדה.
כך ינק דמיוננו ויטמינים ייחודיים ומזיני עולם פנטזי, עד עצם היום זה. צעידה שלי ברחובות ירושלים מלווה במבט אל כביסות תלויות על חבל. בלונדון, אמסטרדם, פריז ובירות אחרות באירופה, אין ספריות תלויות במרפסות. לדעת הרשויות, זהו מראה המוריד מערכו, תרבותו וכבודו של מקום. להגיע לסבתי בשכונת זיכרון טוביה, ולראות את הקישוט הצבעוני והססגוני מקבל את פניי, מחזיר אותי כמה עשרות שנים אחורה. חבל כביסה ענק מקצה לקצה ובאמצעו קורה ענקית תומכת ומרימה. כאן הכבסים רקדו את מחול הרוח וקיוו ששום יונה לא תרגיש עליהם בנוח. זיכרונות וסיפורים – דווקא על חבל מתגלים.
