יום ראשון בערב, מרכז ירושלים: רחובות חסומים, עשן מיתמר, ואלפי זעקות של כאב וזעם. המחאה למען השבת החטופים שנכנסה לימים קשים של תסכול ובלימה, התפרצה בשיא עוצמתה מול בית ראש הממשלה בשכונת רחביה בירושלים, סביבת רחוב עזה. האם הפעם נחצה קו שאין ממנו חזרה?
כוחות משטרה ומג"ב נפרסו משעות הצהריים כדי לאבטח את ההפגנה ולשמור על הסדר, אך האירועים הסלימו במהירות. מפגינים חסמו את רחוב עזה, חלקם השתמשו לכאורה בטקטיקה חדשה: "רכבים תקולים" – נהגים שעצרו במרכז הכביש, פתחו את מכסה המנוע ושיתקו את התנועה, ככל הנראה כחלק מהמחאה. כוחות אכיפה פינו חלק מהרכבים, אך עוצמת המחאה המשיכה לבעור ולרתוח עוד ועוד.
צילום: דוברות המשטרה
כשהערב ירד על ירושלים, המחאה קיבלה גוון דרמטי נוסף. אבוקות הובערו ברחוב עזה, מדורות קטנות נדלקו והאווירה המתוחה הורגשה בכל פינה. המשטרה עצרה נער בן 17 בחשד להבערת אבוקה, בטענה לסיכון הציבור, אך בקרב המוחים טענו כי מדובר בדיכוי של מחאה לגיטימית.
האם ישראל בדרך למרי אזרחי בלתי אלים?
המחאה למען החטופים נמשכת חודשים, אך כעת היא משנה כיוון. הקולות הקוראים להקצנת הצעדים גוברים: האם אנו עומדים בפני מחאת ענק בלתי נשלטת? האם חסימות כבישים ושיבוש סדרי החיים יהפכו לכלי לחץ לגיטימי? יותר ויותר ישראלים שואלים האם זה הצעד היחיד שנותר כדי להזיז את הממשלה לפעולה בנוגע לביצוע השלב הבא בעסקה להשבת החטופים.
המשטרה הכריזה כי היא תאפשר מחאות כל עוד הן שומרות על גבולות החוק, אך הדגישה כי תנקוט יד קשה נגד כל ניסיון להפר סדר. המפגינים, מצדם, מתעקשים כי המחאה רק בתחילת הדרך. האם ירושלים תהפוך למוקד ההתנגדות האזרחית הגדול ביותר מאז מחאת בלפור? ימים יגידו, אך דבר אחד בטוח – הכלים נשברים.
