במהלך סוף השבוע האחרון סערו הרשתות החברתיות סביב סוגיה שהצליחה לפצל את אוהדי בית"ר ירושלים לשני מחנות. השאלה שעלתה: האם ירדן שועה, הכוכב הנוכחי של הקבוצה, יכול להיחשב לאחד משלושת השחקנים הגדולים בתולדות המועדון? חלק מהאוהדים טענו שהוא כבר נכנס לרשימה היוקרתית של אגדות בית"ר ירושלים, בעוד אחרים התנגדו בתוקף והשוו את שועה לכוכבי עבר שהשאירו חותם משמעותי בהרבה. כך או כך, השיח הפך לוויראלי וגרר תגובות רבות, כשהוויכוח הזה, כמו תמיד, מתנהל לא על הדשא אלא גם בפלטפורמות הדיגיטליות.
בין שועה לאגדות – פערי דורות או פערי יכולות?
ירדן שועה הגיע לבית"ר ירושלים בעונת 2020 ומאז הפך לדמות מרכזית בקבוצה. עם הישגים משמעותיים כמו זכייה בגביע המדינה וסטטיסטיקות אישיות נאות, אין ספק שהוא אחד השחקנים החשובים של השנים האחרונות במועדון. אך האם זה מספיק כדי להעמיד אותו בשורה אחת עם שמות כמו אורי מלמיליאן, אלי אוחנה, אישטוון פישונט, ז'רום לרואה, תמאש שאנדור, רונן חרזי, ולדימיר גרשנייב, דני נוימן, אישטוון האמר וסטפן שאלוי? כדי להיחשב לאגדה, לא מספיק לכבוש שערים ולחלק בישולים – צריך להיות חלק מההיסטוריה של הקבוצה, לקבוע תקופות בלתי נשכחות, להשפיע עמוקות על האוהדים, ולהוביל את המועדון לרגעים הגדולים ביותר שלו.
כשמדברים על מלמיליאן ואוחנה, אי אפשר שלא להיזכר בדרך שבה הם נשאו את בית"ר ירושלים על גבם והפכו אותה לכוח משמעותי בכדורגל הישראלי. הם היו הפנים של הקבוצה, כאלה שסחפו אחריהם דור שלם של אוהדים, הכריעו משחקים גורליים והביאו תארים. גם שחקנים כמו פישונט ולרואה, שהגיעו לבית"ר מבחוץ, הצליחו להטביע חותם ולהפוך לאהובים בקרב הקהל. לעומת זאת, שועה אמנם נחשב לכוכב בולט, אך ספק אם הוא מתקרב לרמת ההשפעה שהייתה לדור האגדות שקדמו לו.
אחד הפרמטרים החשובים ביותר בקביעת מעמדו של שחקן היסטורי הוא ההמשכיות. שועה אמנם הפך לדמות מפתח במועדון, אך עדיין לא הוביל את בית"ר לאליפות ואפילו לא למאבק רציני על תואר נוסף מעבר לגביע המדינה בו זכה. היכולת שלו ככדורגלן אינה מוטלת בספק, אך האם אפשר לומר עליו שהוא טוב יותר מחלוצים כמו חרזי או שאלוי? האם הוא מתעלה על שחקני קישור אייקוניים כמו מלמיליאן, נוימן או פישונט? בשלב זה של הקריירה, אין ספק שהתשובה נוטה לשלילה.
בסופו של דבר, ויכוחים כאלה הם הלחם והחמאה של עולם הכדורגל. ירדן שועה עדיין צעיר יחסית, בן 25, ועם חוזה עד 2028, כך שהדרך שלו להפוך לשחקן היסטורי עדיין פתוחה. כדי שהוויכוח הזה יוכרע לטובתו, הוא יצטרך להמשיך להנהיג את בית"ר ירושלים, להביא תארים, להיות דמות מופת למועדון ולהשאיר חותם שייזכר גם בעוד עשרות שנים. רק אז אפשר יהיה לדבר עליו בנשימה אחת עם השמות שהפכו לאגדה.
