מלחמת "חרבות ברזל", שהחלה בשעה באוקטובר 2023, וסופה איננו ברור, הגיעה לנקודת מפנה, כאשר שלב א' בעסקת החטופים הסתיים ללא המשך, והמשא ומתן על שלב ב' נותר תקוע. ההנהגה הישראלית מתלבטת האם להחזיר את צה"ל למערכה רחבה בעזה, אך ברקע מהדהדת שאלה קריטית: האם המערכת תוכל להמשיך להישען בשנת 2025 על גיוס המילואים כפי שעשתה עד כה?
שחיקה אישית, משפחתית וכלכלית
מאז השבעה אוקטובר 2023, עשרות אלפי חיילי מילואים נקראו לשירות ממושך, וחלקם משרתים ברציפות זה חודשים רבים מאוד. המצב הותיר משפחות שלמות תחת עומס נפשי וכלכלי כבד. בני ובנות זוג בישראל נאלצו להתמודד לבד עם חיי היומיום, ילדים חוו חוסר יציבות, ועובדים רבים חזרו למקומות עבודה ששינו פניהם, אם בכלל. עבור עצמאים ובעלי עסקים, הפגיעה קשה פי כמה – רבים מהם נאבקים כעת לשקם את פרנסתם, כשחזרה לשירות עלולה להוביל לקריסת העסק.
חוסר קונצנזוס אידיאולוגי סביב חידוש הלחימה
נושא נוסף שמעורר מחשבה הוא אובדן הקונצנזוס סביב החזרה למלחמה בעזה. בעוד שבשלבים הראשונים של הלחימה נרשמה היענות כמעט מוחלטת לשירות המילואים, כעת, בשנת 2025 עם השארת עשרות חטופים חיים בעזה וחוסר ודאות לגבי גורלם בשבועות הבאים, גוברת התחושה בקרב חלק מהמשרתים במילואים כי המערכה אינה מתנהלת באופן שמצדיק גיוס מחודש.
בנוסף, ישנם קולות בקרב אנשי מילואים שמביעים תסכול כלפי חוסר הבהירות במטרות הלחימה והסיכונים שהיא טומנת בחובה. עבור רבים, חזרה ללחימה בעזה ללא אסטרטגיה ברורה לשחרור החטופים, או ליציאה מסודרת מהמערכה וביסוס הנהגה אלטרנטיבית לחמאס, נראית כמהלך חסר תוחלת. יתרה מכך, בשיחות סגורות, חיילים מילואימניקים מספרים על שחיקה מבצעית ופיזית לצד אכזבה מניהול המשאבים בצבא. לא מעט חיילים שהתגייסו בתחושת שליחות בתחילת המלחמה, כעת שואלים את עצמם אם הם מסוגלים לחזור שוב לשירות ממושך, תוך ויתור נוסף על חייהם האישיים והמקצועיים.
מפקדים בשטח מדווחים על עלייה במקרים של דחיית צווי מילואים, גם מצד משרתים ותיקים שנחשבו עד כה לשדרת הפיקוד הקריטית של מערך המילואים. ההערכה המרכזית היא שאם ישראל תצא למערכה מחודשת בעזה ללא פתרונות למשרתים, אחוזי הגיוס יצנחו באופן דרמטי, מה שעלול לפגוע בכשירות הצבאית בטווח הארוך.
כך או אחרת, האתגר של גיוס מילואים 2025 הופך למשמעותי מתמיד, כאשר הצבא והמדינה יצטרכו למצוא פתרונות שיבטיחו את המשך התפקוד של מערך המילואים, מבלי להקריב את חייהם האישיים והכלכליים של המשרתים. האם ישראל תוכל לגייס מחדש את אותה נכונות ואחדות שהיו בתחילת המלחמה?
