רחוב דרך חברון בירושלים – עורק תחבורה ראשי בדרום העיר – הופך בימים אלו לזירה של אבק, רעש בלתי פוסק, מחסומים זמניים וציוד כבד שנראה כאילו נתקע שם לנצח. התמונות שצולמו השבוע מסבירות הכל: במקום כביש – חול, במקום תחבורה – דחפורים, ובמקום תקווה לשיפור – תסכול גובר. "אנחנו לא יודעים מתי זה ייגמר, ואם בכלל יהיה פה משהו טוב יותר בסוף", אומר תושב אחד הרחובות הסמוכים בקול של ייאוש.
ירושלים חופרת לעצמה בור?
העבודות, שבמסגרתן נסלל תוואי חדש של הרכבת הקלה בירושלים, הן חלק מתוכנית תחבורתית נרחבת לשנים הקרובות – אבל התושבים כבר איבדו את הסבלנות. "זה לא קו רכבת, זה קו שבר", אומרת תושבת גבעת חנניה. "אי אפשר להיכנס או לצאת מהשכונה בלי לעמוד בפקקים של חצי שעה – וגם זה ביום טוב".
במהלך החודשים האחרונים, הפך ציר דרך חברון כולו למסלול מכשולים – עם גדרות, תעלות פתוחות, ערימות חול, וכל זה בצל פקקי ענק שנמשכים גם בשעות הלילה. "לפעמים נראה שהעיר שוכחת את התושבים בשביל עתיד שלא בטוח יגיע", מסכם נהג מונית שמסרב לקחת נסיעות לאזור הזה.
למה דווקא דרך חברון?
דרך חברון נבחרה כתוואי אסטרטגי לחיבור הקו הסגול של הרכבת הקלה, מתוקף קרבתה למוקדי תעסוקה, מגורים והשפעה אזרחית וביטחונית. אבל גם התכנון הכי שאפתני לא מצליח להצדיק את הסבל בשטח. לדברי עיריית ירושלים, העבודות יתבצעו "במקטעים" ויושלמו בהדרגה – אך בשטח התחושה היא שההדרגתיות נמשכת לנצח.
תושבים עם רגל אחת מחוץ לעיר
רבים מהמתגוררים באזור מדווחים על ירידה באיכות החיים, קושי משמעותי בהגעה לעבודה, ולחלקם גם ירידה בערך הנכסים. "חשבנו שפינוי בינוי זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לשכונה – טעינו", נכתב באחד הפוסטים בקבוצת וואטסאפ שכונתית. אחרים כבר בודקים דירות באזורים אחרים, לרוב בעיר מודיעין.
סיכום: עיר הבירה, אתר הבנייה
לירושלים תמיד הייתה אישיות מורכבת – עיר של עבר, הווה ועתיד שמתנגשים כל הזמן. אבל בינתיים, בשטח, העתיד הזה נראה כמו ערימה של חצץ ופקק אינסופי. עיריית ירושלים ממשיכה להבטיח ש"הכל יהיה שווה את זה" – אבל התושבים, בינתיים, רק מבקשים להצליח לחצות את הרחוב.
