נצורה – כבר לא רק פוליטית
ירושלים של זהב? אולי. אבל גם של פיגומים, חפירות ופקקי תנועה בלי סוף. בשנים האחרונות הפכה הבירה הישראלית לאתר בנייה ענק. נדמה שכמעט לא משנה לאן תפנו – תיתקלו בגדר זמנית, פועלים עם קסדות, ושלט שמבשר על "עבודות תשתית" כלשהן, שאמורות להסתיים בקרוב. אבל כמה קרוב זה "בקרוב"? כאן מתחילה הבעיה.
דרך חברון: מחברים אותך לאט
אחת הדוגמאות הבולטות היא רחוב דרך חברון – עורק תחבורה מרכזי שהפך למסלול מכשולים. העבודות על תוואי הקו הכחול של הרכבת הקלה שיבשו את חיי התושבים, שנהנים בעיקר מרעש בלתי פוסק, אבק ופחות לקוחות עבור חלק מהסוחרים. בשעות הבוקר הדרך מזכירה יותר חניון צפוף מאשר ציר תחבורה, ומי שממהר – עדיף שייצא אתמול.
רובע התחנה: העתיד כבר כאן – אבל מה עם ההווה?
במקביל, החלו העבודות להקמת רובע התחנה הראשונה – פרויקט גרנדיוזי שעתיד לשנות את פני העיר, אך בינתיים חלקים של מתחם התחנה נחסמו לתנועת הולכי רגל ושוב מראה כלי העבודה הכבדים מקשט את האזור. התחנות החדשות, השבילים, המלונות והמסחר – כולם על הנייר – אבל הבולדוזרים כבר עכשיו על הקרקע.
בגין: גם המהיר נתקע
ואם חשבתם שבכביש בגין תוכלו לברוח מהכאוס – תחשבו שוב. לא מכבר שופץ ומקטע ממנו נחסם גם הוא, במסגרת שדרוג תשתיות שגרם לעומסים אדירים. ירושלמים מספרים כי הנסיעה שהייתה אורכת עשר דקות, התארכה לעיתים פי חמישה.
עיר שחיים בה – או רק שורדים אותה?
נראה שירושלים שואפת למעמד מטרופולין מודרני – אך שוכחת את מי שצריך לשרוד בה את היומיום. במציאות של חפירות אין קץ, מעבר מהיר מביטוי מפתח כמו "פיתוח עירוני" ל"פקקים אינסופיים" הופך לשגרה.
