טורי הקט שפורסם לפני מספר שבועות – תעלומת התקציב של הפועל ירושלים: קרפד, תהיות ושאלות – עורר סערה גדולה עכשיו כשאנו עומדים בפני חופשת חג החירות ועם פרסומו של פרוטוקול ישיבת הוועד האחרונה – ברכות ואיחולי הצלחה כמובן לוועד היוצא/נכנס – נראה כי זו העת להגיב על הדברים על אף שיש שיאמרו כי מדובר "באטריות קרות", כמדומני, שאנו עומדים בפני היערכות לעונה הבאה, אין עיתוי מתאים מזה.
ראשית אציין כי חבל שהוועד ונאמניו לקחו את ביקורתי למקומות אישיים, ובחרו להרגיש מותקפים מכיוון שבו בכלל לא העליתי על דעתי, כולל ייחוס של רמיזות לכאורה – מוזר, הם הרי יודעים היטב שאינני נוהג לרמוז כשיש לי מה לומר.
יחד איתם שצף עלי קצפם של חלק מהזרם השמרני בעמותה נקרא לו, תחת שיתייחסו עניינית לדברים שעלו, מיהרו לתקוף אותי אישית בדרך שהזכירה לי את התנהלותו של ראש הממשלה, הכל כדי להסיט את הדיון מעיקרו. אחד טען שיש להדיחני מחברותי בעמותה, שני טען לחוסר סולידריות שלטעמו משום מה היה עלי להפגין – לא זכור לי שהסכמתי לכך אי פעם.
אחד מהתוצרים ששעשעו אותי היה מכתב פתוח לוועד על מנת שימצא דרך – אין כזאת אגב – למנוע את העברת המידע "הסודי" הזה.
בניגוד לחותמי המכתב ושאר הקוצפים, אין בליבי עליהם כלל. "שוק הדעות", חופש ביטוי ושקיפות הינן אבני יסוד בתפיסת עולמי. מפליא בעיני שאותם חברים יקרים, המוכרים לי גם ממחוזות אחרים שבהם הם הראשונים לדרוש שקיפות ומנהל תקין, ממהרים לדרוש חיסיון ומעטה כבד של סודיות כשמדובר במועדון הכדורגל שלנו כדרכה של "הוועדה המסדרת" בימי מפא"י העליזים.
נראה לי כי קצת התקלקלנו, כל ביקורת על המועדון מתויגת מידית כאנטי המועדון, במקום לבדוק האם נכונה היא והאם יש לאמצה ולהשתפר.
המועדון שלנו שהתנאה בשקיפות מלאה חדל מכך משום מה, וח"ע הפונים לוועד בשאלות "זוכים" לעתים בביטול ותיוגם כנודניקים טרחנים. רצוי מאוד לשפר זאת לדעתי, לא רק כי זה אחד הייחודים הנהדרים של המועדון, אלא כי אלה גם דרישות החוק. ברמה הפרקטית רק אציין כי מי שסבור כי ניתן למנוע העברת מידע בקרב כ-1000 חברי עמותה, אינו מתכתב עם המציאות בה אנו חיים.
את שלושת קוראי המודאגים אמהר להרגיע: אני רואה זכות גדולה בחברות בעמותה ואמשיך להיות חבר בה ואמשיך לכתוב את טורי לפי מיטב הבנתי וללא כל מגבלה, בקיצור איני הולך לשום מקום.
מאחר והתייחסות עניינית לא התקבלה לאמור בטורי הקט, אחזור על תהיותיי הענייניות:
מדוע הוחלט להגדיל את התקציב בשני מיליון שקלים נוספים? כיצד לאחר הכנסה עודפת מצפי הכנסות של המועדון ביותר משלושה מיליון שקלים נוצר גרעון של כשני מיליון?
מה היו המניעים להחלטה "להוציא" כמיליון שקלים מקופת המועדון הכללית עבור מחלקת הנשים והנערות – אני מהתומכים הנלהבים ביותר שלה – כאשר היא מעניינת בנדיבות להערכתי גג 100 מאוהדי המועדון? האם נכון הדבר?
מה הרווח שהפיק המועדון מכמעט שילוש תקציב מחלקת הנוער בשנתיים שלוש החולפות, במיוחד על רקע דשדוש ארוך של קבוצת הנוער בליגה השנייה, וחוסר צפי לשחקנים שיוכלו לשרת את הקבוצה הבוגרת?
נמסר לי מהוועד, ע"י גורם שלישי, כי טענתי לתקציב הקבוצה הבוגרת אינו מדויק ויש לגרוע חמישה מיליון מ-30 המיליון עבור מנהלת והנהלה – נתון זה מעורר תהיות נוספות. מבירור הובהר לי כי אצל קבוצות בסדר הגודל שלנו – קרי נתניה והפועל חיפה – החלק הזה עומד על כ-1.5 מיליון בלבד לכאורה, האם באמת אנו זקוקים למנהלת בעלות של 3.5 מיליון יותר מקבוצות אלה? האם הגיוני יחס של תקציב קבוצה בוגרת בסך 12 מיליון שכר שחקנים מול מעטפת בעלות של 13 מיליון?
שאלה מרכזית היא – לאחר שבתחילת השנה התבשרנו כי ד"ר אלון לא יכהן עוד בוועד – מדוע נותר אחד ממקומות הספונסרים/שותפים ריק? האם חברי יוסי ליפקין, שפינה באצילותו את מקומו בוועד, קיבל פנייה מחודשת אם יש ברצונו לשוב לוועד? שאלה נוספת – מה עושה הוועד על מנת למנוע עזיבה של ספונסר נוסף בעתיד? האם יש תוכנית מגירה לתרחיש כזה או שהמועדון שלנו חשוף?
שאלות רבות ומענה אין, לוועד הפתרונים. הוועד היוצא/נכנס זכה פעם נוספת לאמון ח"ע – כולי תקווה שידע לשפר ולהשתפר בעונה הבאה ולהצדיק את האמון המחודש שניתן לו. הצלחתם הצלחתנו, יאללה הפועל!!
