התפתחות של שכונות סקטור: הדור החרדי לא ממתין
בעשור האחרון מתפתחת מגמה מובהקת בשוק הנדל"ן הירושלמי: הציבור החרדי, באמצעות עמותות, יזמים ומנגנוני רכישה קבוצתית, קונה, בונה ומחליף אוכלוסיות שלמות בשכונות שהיו מעורבות או חילוניות. רמות, קריית משה, קריית יובל, סנהדריה, חלקים מגבעת שאול ואפילו בקעה – כולן בתהליך שקט אך מובהק של שינוי זהות אורבנית.
"הדור החדש של החרדים לא מתפשר על איכות חיים", מסביר מתווך מקומי שעוסק בעיקר בפרויקטים לחרדים. "הם רוצים דירות עם חניון, מעלית שבת, מרפסת סוכה – וגם סמוך לישיבה, לבית הכנסת ולמכולת בלי פיתויים".
המגדלים החרדיים: קהילה אנכית
בפרויקטים שנבנים בימים אלו, בעיקר במתחם שנלר ובקריית משה, רואים דפוס חדש: "מגדל חרדי" – עשרות יחידות דיור, כולן לאוכלוסייה חרדית, עם תכנון מוקפד לצרכי אורח חיים ייחודיים. לא מדובר רק באוכלוסייה גודלת – אלא בגישה תרבותית סגורה שמבקשת להתרחב בלי להתערבב.
"אנחנו לא רוצים להשתלט על ירושלים", אומר בשיחה יזם חרדי ותיק, "אבל כן רוצים לייצר חיים שמתאימים לנו. כשהציבור הכללי לא קונה – אנחנו כן. זה פשוט היגיון כלכלי".
אבל איפה גרים כולם?
לצד ההתרחבות, מתגברת גם הביקורת: תושבים ותיקים טוענים לג'נטריפיקציה מגזרית, לאפליה סמויה כלפי קונים שאינם חרדים, ולהשתלטות שקטה. "ניסיתי להיכנס לפרויקט חדש בקריית משה, וברגע ששמעו שאני לא לומד בכולל – אמרו שהכל תפוס", טוען תושב העיר לשעבר. עיריית ירושלים, מנגד, מבהירה כי אינה מעורבת במדיניות שיווק סקטוריאלית של יזמים.
ומה עם הפיתוח?
במקביל, עולה גם השאלה – האם מוסדות הציבור מתעדכנים? אולמות שמחה, תלמודי תורה, גני ילדים ותחבורה ציבורית – לא תמיד מותאמים לקצב האכלוס. "יש שכונות שנראות כמו כפר צפוף בתוך עיר מודרנית", אמרה בעבר מתכננת עירונית שהתנגדה לפרויקט ברמות ג'. "לא בגלל החרדים – אלא בגלל היעדר מדיניות כוללת של עיר חכמה".
