עושים סלפי ליד האריה? בירושלים יצלמו בינתיים את הרכב שלכם בחניה

מצלמים, קונסים – והתושבים מתוסכלים

יותר ויותר תושבי ירושלים מדווחים לאחרונה על קנסות חניה שנשלחים בדואר ללא אזהרה מוקדמת, לעיתים תוך דקות מהחניה עצמה. מצלמות חדשות הוצבו בצירים מרכזיים כמו דרך חברון, רחוב ינאי והאזור הסמוך לשוק מחנה יהודה – ונוסף לכך ישנה אכיפה של פקחים רבים. התוצאה: עשרות דו"חות ביום, לעיתים על חניה קצרה מאוד לצורך הורדה או איסוף של נוסע.

בעירייה הסבירו לחלק מהתושבים שפנו והתלוננו כי ההצבה נועדה "להבטיח זרימת תנועה ובטיחות להולכי הרגל", אך תושבים טוענים שמדובר במדיניות אכיפה אגרסיבית שמטרתה לגבות כסף, לא לחנך. "חניתי באפור, לא חסמתי אף אחד – וקיבלתי דו"ח של 250 שקל תוך שלוש דקות", סיפרה השבוע דנה, תושבת בקעה.

בין הצילום למציאות – בלבול וניכור

בעיה נוספת שהועלתה נוגעת לחוסר הסימון הברור בשטח: מדרכות שמסומנות באפור אך הפכו לאסורות, שלטים לא ברורים, והעדר אפשרויות חניה נגישות באזורים צפופים. "המקום שמור למשלוחים – אבל אין שלט. רק כשמקבלים את הדו"ח מבינים את זה", מספר איציק, בעל חנות סמוך למרכז העיר.

בעיריית ירושלים ממשיכים בפריסת המצלמות גם לשכונות מרוחקות יותר, כחלק ממהלך כולל לפקח על התנועה. אבל התחושה ברחוב היא שהעיר מתפקדת כמלכודת: מי שלא גר בשכונה או לא מכיר את החוק המקומי – פשוט ייפול בפח וייתפס על ידי פקח.

ירושלמים נגד המצלמות – התחלה של מחאה שקטה?

לאחרונה נראו סטיקרים ברחבי העיר עם כיתובים כמו "מצלמה? לא תודה", ו-"חניה אינה פשע". ברשתות החברתיות מופיעים סרטונים של תושבים שמתעמתים עם פקחים או מתעדים שלטים מבלבלים. "זו לא רק עניין של כסף – זה עניין של יחס", טוענת סיגלית, אם לשלושה, שקיבלה דו"ח על חניה מיד עם צאת החג.

בעוד העירייה מציגה את המהלך כפרויקט חכם לניהול עירוני – רבים חשים שהמצלמות הפכו לאמצעי ענישה במקום שירות. לא מדובר רק בשאלת החניה, אלא באמון בין העיר לרחוב. ובינתיים? הקנסות ממשיכים להיערם.