רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מקדמת תוכנית ענק לבניית 1,900 יחידות דיור בשכונת גילה בירושלים, על שטחי מטעי זיתים, בהם מצויים גם מבנים בודדים שנבנו במאה הקודמת. הוועדה המקומית בירושלים, בהמלצת מהנדס העיר, אינג' יואל אבן, אמורה לאשר להפקיד את התכנית, תוך שמהנדס העיר דורש פיקוח אקולוגי.
התוכנית מעוררת כעס רב בקרב הפלסטינים הטוענים שהיא נעשית על חשבון אדמות השייכות לתושבי העיירה בית ג'אלה שהוגדרו "נכסי נפקדים".
1900 דירות חדשות, חמישה מגדלים – ו־7200 תושבים נוספים
תכנית "דרום מזרח גילה", ששטחה 176 דונמים, ממוקמת בשכונת גילה, צפונית לכביש 60 (כביש המנהרות), דרומית לרחובות שלמה דוגה ואחלמה, דרום מערבית לרחוב הרוזמרין, מערבית לרחוב הלשם. התכנית מציעה את הרחבת שכונת גילה לכיוון דרום מזרח, תוך הקמת מתחם מגורים חדש, פיתוח רשת דרכים והקמת מבני ושטחי ציבור. התכנית מציעה, כאמור, 1,900 יח"ד בשטח ממוצע של 141 מ"ר. הבינוי המוצע כולל חמישה מגדלים של 30 קומות, מגדל בן 18 קומות, וכ-20 בניינים בני 7-9 קומות ובנוסף, 4,466 מ"ר למסחר. במתחם אמורות להיות גם דירות קטנות ודירות המיועדות להשכרה ארוכת טווח.
היסטוריה של תכניות תקועות – ועכשיו דחיפה מחודשת
אין זה הניסיון הראשון לקדם תכניות בנייה על הקרקע האמורה, לאחר שבעבר קודמו על השטח תכניות להקמת מגורים, אך ללא הצלחה. רוב שטח התכנית שמקדמת כעת רמ"י, ריק מבינוי וקיימים בו שטחי מטעים נרחבים ומבנים בודדים, שחלקם נבנו עוד לפני מלחמת ששת הימים בשנת 1967. אם תאושר התכנית, השכונה צפויה לקלוט עוד כ-7,220 תושבים חדשים.
"השלמת רקמה עירונית" – בכפוף לפיקוח אקולוגי
מהנדס העיר ממליץ, כאמור, על הפקדת התכנית, וכותב בחוות דעתו כי "מדובר על תכנית ראויה המטפלת בשטח נרחב בדרום מזרח גילה ומציעה השלמת הרקמה העירונית של שכונת גילה עד לכביש 60". אינג' אבן מציין בהמלצתו כי לאור רגישות וערכיות אקולוגית וכן בהיבטי נוף מורשת בחלק המערבי של התכנית, יש לדרוש כי תנאי למתן היתר בניה וחפירה ראשון, יהיה ליווי ופיקוח צמוד של אקולוג בשטח העבודות, בכל תאי השטח שהוגדרו בערכיות גבוהה בסקר הטבע.
קרקע, זהות וזכויות: הוויכוח המדיני עולה שלב
התוכנית מעוררת זעם רב בקרב הפלסטינים שכן היא אמורה להתבצע על חשבון קרקעות ומטעי זיתים עתיקים השייכים לתושבי העיירה הפלסטינית בית ג'אלה.
בית ג'אלה לא סופחה לירושלים ב-1967, אבל אדמותיה כן סופחו, באמצעות חוק נכסי נפקדים שנחקק בשנת 1950 ואפשר למדינה להעביר לידיה נכסים שהותירו אחריהם פליטים פלסטינים "נפקדים" שברחו/גורשו/נעקרו למדינות אויב במהלך מלחמת השחרור או אחריה.
בית ג'אלה לא סופחה לירושלים ב-1967, אבל אדמותיה כן סופחו, באמצעות חוק נכסי נפקדים שנחקק בשנת 1950 ואפשר למדינה להעביר לידיה נכסים שהותירו אחריהם פליטים פלסטינים "נפקדים" שברחו/גורשו/נעקרו למדינות אויב במהלך מלחמת השחרור או אחריה.
על חתונת המחבלים מירושלים כבר שמעתם?
בכתבה הזו מתואר רומן בין מתועבים
אלא שלטענת בעלי הקרקעות והמטעים הפלסטינים, הם לא באמת "נפקדים". הם מתגוררים בבית ג'אלה בדיוק באותו מקום שבו התגוררו מאז ומעולם. לאחר מלחמת ששת הימים סיפחה ישראל לירושלים את הקרקעות האלו, אבל ללא הבעלים שלהן – שהוגדרו כתושבי הגדה המערבית (יהודה ושומרון).כעת, בזכות אותה החלטה לספח את האדמה בלי האנשים, ישראל יכולה, לטענתם, להחליט שבעלי המטעים "נפקדים", וכך סוללת את הדרך להשתלט על הנכסים שלהם באופן "חוקי".לטענת עמותת "עיר עמים" העוסקת, על פי הגדרתה, "בירושלים שוויונית לשני העמים ולשלוש הדתות", הקרקעות במסגרת התכנית מתחלקות כך: 29% בבעלות פרטית, 12% שייכים לעיריית ירושלים ולמדינה, 15% בניהול האפוטרופוס לנכסי נפקדים, ו-44% מהקרקעות אינן רשומות באופן רשמי.
21 דונם של מי? "מעולם לא נעדרנו"
תושב בית ג'אלה, עיסא חליליה, בן 70, מתאר את המצב כ"אפליה, יהירות ועריצות" מצד ישראל. לדבריו, בבעלות משפחתו 21 דונם באזור, וישראל תפסה אותם ב-1970 כרכוש נפקדים. "אבל אנחנו נוכחים ומעולם לא נעדרנו", הוא אומר, "מה שקרה הוא שישראל החרימה את אדמותינו וסיפחה אותן, והותירה אותנו, התושבים, ללא סיפוח. בקיצור, אנחנו בגבולות הגדה המערבית, ואדמותינו כעת בתוך ירושלים, ואסור לנו לגשת אליהן".
