הם סיפרו על סיפור אהבה שאינו תלוי בדבר. היא נשארה לידו אחרי שכל העולם השתנה, והוא בקושי הצליח לזהות אותה. הכותרת שפרסמה ynet בערב שבת ניסתה לרגש — והצליחה. אבל רק עד גבול מסוים.
"למה אני לא עוזבת? כי הוא ניקו שלי": הלוחם ששרד פציעה קשה ובת הזוג שלא מוותרת — זה הנוסח המקורי. רך, אישי, כמעט אינטימי. אבל האם זו הדרך החזקה ביותר לגעת בכותרת בלב הגולשים?
במבט ראשון, הכותרת מצליחה להפעיל אמפתיה. במבט שני, היא סוגרת את הסיפור — במקום להשאיר בו שאלה פתוחה, במקום לפתח את הכאב או להטיל ספק שיגרום לקורא לעצור ולחשוב.
במקום לשאול אותנו מה היינו עושים במקומה, הכותרת פשוט אומרת: היא לא עוזבת. היא אוהבת. זה סופי. רגש — אבל ללא קרע רגשי.
מה הסיפור האמיתי מאחורי
מותה המטלטל של יוזרית בטוויטר
זוהי החמצה תקשורתית מוכרת: כאשר מסר רגשי מוצג באופן סגור מדי, הקורא חווה רגע של חמימות — אבל אינו מופעל לפעולה רגשית פנימית. מחקרים בפסיכולוגיית תקשורת, כמו "אפקט זייגרניק" (Zeigarnik Effect), המבוסס על מחקריה של בלומה זייגרניק מ-1927, מצביעים על כך שרגש חזק נוצר דווקא כאשר המוח חש סיפור לא שלם — וכאשר הוא נדרש להשלים בעצמו את החסר.
סיכום: ynet סיפקו לקוראים סיפור גמור. הם לא אפשרו להם להשלים אותו. לכן נותרו עם חום — אבל לא עם בעירה פנימית.