"למה אני לא עוזבת?": כך ניסחו את ב-ynet – אבל האם זה מספיק?

הם סיפרו על סיפור אהבה שאינו תלוי בדבר. היא נשארה לידו אחרי שכל העולם השתנה, והוא בקושי הצליח לזהות אותה. הכותרת שפרסמה ynet בערב שבת ניסתה לרגש — והצליחה. אבל רק עד גבול מסוים.

"למה אני לא עוזבת? כי הוא ניקו שלי": הלוחם ששרד פציעה קשה ובת הזוג שלא מוותרת — זה הנוסח המקורי. רך, אישי, כמעט אינטימי. אבל האם זו הדרך החזקה ביותר לגעת בכותרת בלב הגולשים?

במבט ראשון, הכותרת מצליחה להפעיל אמפתיה. במבט שני, היא סוגרת את הסיפור — במקום להשאיר בו שאלה פתוחה, במקום לפתח את הכאב או להטיל ספק שיגרום לקורא לעצור ולחשוב.

במקום לשאול אותנו מה היינו עושים במקומה, הכותרת פשוט אומרת: היא לא עוזבת. היא אוהבת. זה סופי. רגש — אבל ללא קרע רגשי.

מה הסיפור האמיתי מאחורי
מותה המטלטל של יוזרית בטוויטר

זוהי החמצה תקשורתית מוכרת: כאשר מסר רגשי מוצג באופן סגור מדי, הקורא חווה רגע של חמימות — אבל אינו מופעל לפעולה רגשית פנימית. מחקרים בפסיכולוגיית תקשורת, כמו "אפקט זייגרניק" (Zeigarnik Effect), המבוסס על מחקריה של בלומה זייגרניק מ-1927, מצביעים על כך שרגש חזק נוצר דווקא כאשר המוח חש סיפור לא שלם — וכאשר הוא נדרש להשלים בעצמו את החסר.

סיכום: ynet סיפקו לקוראים סיפור גמור. הם לא אפשרו להם להשלים אותו. לכן נותרו עם חום — אבל לא עם בעירה פנימית.