הדגלים שהתעייפו: כך נראית ירושלים אחרי החג

דגלי ישראל דהויים על מרפסות בשכונת מגורים בירושלים, יום אחרי החג
מרפסות עם כביסה ודגלים עייפים ביום שאחרי החג – שגרת החיים חוזרת בהדרגה לשכונות ירושלים (צילום: בארי שחר)

ביום שאחרי יום העצמאות, הדגלים נשארים. אבל לא באותה הדרת כבוד. לאורך רחוב בצלאל, בשדרות רבין ובצומת בר לב, עדיין ניתן לראות דגלים ענקיים תלויים על גשרים, בניינים ואנטנות – אך רבים מהם כבר מצולקים מרוח, חשופים לשמש ונטולי המתח החגיגי שאפיין את תחילתו של השבוע.

הדגל הענק מעל חזית בניין העירייה עדיין נישא ברוח, אך אפילו שם, קרעים זעירים ניכרים לאורך התפרים. בגשר גבעת מרדכי הדגל מתקמט ברוח של סוף אפריל, ומול כיכר ספרא – כמה מהתרנים נותרו עם חוטים ריקים. “זו שגרה כל שנה”, אומרת לירון, תושבת מרכז העיר, “אבל השנה זה מרגיש סמלי יותר. כאילו כולנו מתעייפים מהר יותר”.

כתבות קודמות סיקרו את תלייתם של כ-30 אלף דגלים ברחבי העיר – מבצע לוגיסטי מרשים של אגף שיפור פני העיר. אבל כעת, רגע לפני המעבר ליום הזיכרון ויום ירושלים, יש משהו אפור יותר במראה העירוני. הדגלים נראים כמו שארית של סערה חגיגית.

דווקא עכשיו, כשהחג תם אך עוד לא נמוג, זו ההזדמנות להתבונן במה שנשאר. סמלי הלאום, שפעם גייסו את הרגש, הופכים לדימוי שקט של שגרה עם עקבות חג. השאלה שנותרת פתוחה: מי ימהר להוריד אותם – ומי יעדיף שיישארו, דהויים או לא, כדי להזכיר?

שיתוף
שיתוף
הישארו מעודכנים רוצים לקבל את הפושים החמים של ירושלים אונליין? בפעם אחרת כן

ירושלים-online הוא אתר דעות וידיעות המסקר את החיים בירושלים בעין כנה וישרה.
מול עולם של תקשורת מוטה, לעתים בעלת אינטרסים פוליטיים ומסחריים, שבו צפה וחוזרת עיתונות שטחית בסיקור החיים בעיר,
מביא ירושלים-online את המציאות כפי שהיא, לעתים בצד הימני של המפה, לעתים בשמאלי, לעתים מזווית חילונית, ולעתים דתית,
הכל דרך נבחרת של כותבים וכותבות ללא פחד וללא כל כוונה לחשבן לאינטרסים כאלו ואחרים.
האינטרס היחיד – שיקוף האמת והמציאות בנושאים של דת ומדינה, ביטחון אישי וצבא, יחסי חילונים-חרדים, יוקר המחייה,
שיקוף המציאות והאמת של ירושלים