הכותל הקטן בירושלים: שיפוץ באישור נתניהו יביא לפיצוץ עם הפלסטינים?

הבוקר, שני, החלו עבודות שיפוץ ותחזוקה בכותל הקטן בירושלים. העבודות, המתחייבות בשל צורך הנדסי-בטיחותי דחוף, נקבעו כבר לפני חודשים ארוכים, אך עוכבו עד כה בהיעדר אישור מהדרג המדיני.

העבודות מתחילות: אישור מדיני ועדכון ירדן

בשל הרגישות המיוחדת של האתר, האישור הסופי ניתן ע"י ראש הממשלה, בנימין נתניהו, רק לאחר דיונים בהשתתפות נציגי המטה לביטחון לאומי (המל"ל), המשטרה והשב"כ. ישראל הודיעה לירדן, לה מעמד מיוחד בהר הבית והיא משמשת כאפוטרופוס של המקומות הקדושים, על העבודות רק שעות ספורות בטרם החלו. עם תחילת העבודות נראו במקום פועלים המפנים את הפסולת שנערמה באתר מזה עשרות שנים, כשהם מלווים בכוחות אבטחה של משטרת ישראל ובפיקוח של רב.

צפו בסרטון: עבודות שיפוץ ותחזוקה דחופות החלו הבוקר בכותל הקטן בירושלים, בנקודה בעלת רגישות פוליטית והיסטורית גבוהה

זעם פלסטיני: "ייהוד" או תחזוקה בלב הר הבית?

הפלסטינים, המתייחסים אל מתחם הר הבית כולו, לרבות הכותל המערבי, כאל אתר קדוש מוסלמי בלבד, מביעים זעם על העבודות. האתר מכונה בקרבם "חוש אל-שיהאבי", ובראייתם העבודות אינן עבודות תחזוקה גרידא, אלא חלק מכוונה ישראלית נרחבת ל"ייהד" את מסגד אל אקצא.

לשיטת הפלסטינים, מדובר בעבודות שמטרתן להגדיל את המרחב העומד לרשות היהודים במקום הקדוש לצורך תפילה ופולחן. הם מציינים שגם כיום, למרות המרחב הצר, יש קבוצות יהודיות המקיימות במקום מנייני תפילה. לכך מתווסף זעמם על כך שרק לפני ימים ספורים, ביום העצמאות, עלו למעלה מ-500 יהודים להר הבית ושם התפללו בפומבי, הניפו דגלי ישראל ושרו את "התקווה". ברשתות החברתיות הפלסטיניות נשמע שיח ביקורתי כנגד הנהלת הוואקף וכנגד מדינות ערב המאפשרות את המהלכים הישראלים, המפרים את הסטטוס קוו בהר הבית.

הכותל הקטן: נקודת מפתח היסטורית ודתית

הכותל הקטן, הממוקם ברובע המוסלמי של העיר העתיקה, נחשב לאתר בעל רגישות גבוהה במיוחד. עבודות בסביבתו מצריכות תיאום ורגישות מיוחדת, במיוחד בתקופה הנוכחית של מתיחות מוגברת באזור. הכותל הקטן הוא קטע קטן מקיר התמך המערבי של הר הבית מתקופת בית שני, שגלוי ואינו מכוסה במבנים – מצוי 175 מטרים צפונית לרחבת הכותל המערבי, בצמוד לשער הברזל. הכותל הקטן נמצא קרוב לאמצע הכותל המערבי, והוא המקום השני מחוץ להר הבית עצמו מבחינת קרבתו לקודש הקודשים, בו יכולים יהודים להתפלל, עפ"י כל הפוסקים (במנהרות הכותל נמצא המקום הקרוב ביותר, מול מקומו המשוער של קודש הקודשים).

נוכחות ביטחונית ודתית בכותל הקטן בירושלים (בתמונה). העבודות באתר הרגיש מלוות באבטחה הדוקה ומפגשים בין גורמים שונים בלב העיר העתיקה

רחבת הכותל הקטן היא סמטה צרה ברוחב של כארבעה מטרים הפונה צפונה מרחוב שער הברזל ומובילה לבתי מגורים פרטיים, ובעבר שימשה כמעבר לרחוב שער המשגיח. תנועת האנשים העוברת בה דלילה ופחותה בהרבה מאשר הייתה בכותל המערבי לפני קום מדינת ישראל, שהיה מעבר ראשי לעבר שער האשפות.

בשנת 1972, כשחפירות מנהרות הכותל הגיעו אל מתחת לרחבה הקטנה של הכותל הקטן, התעורר חשש ליציבות הבתים הסמוכים לכותל הקטן. קבלנים מטעם מדינת ישראל התבקשו להציב תומכות לבתים, ובמהלך העבודות, ב-11 בפברואר, ניקבו הפועלים באבני הכותל הקטן ארבעה חורים לצורך קיבוע התומכות. בציבור היהודי התחולל רעש גדול בעקבות חילול אבני הכותל המקודשות, ושברי האבנים נאספו במיוחד בידי רב הכותל דאז, הרב מאיר יהודה גץ למשמרת. גם אנשי הוואקף המוסלמי מחו על חילול המקום, והקבלן נאלץ לבנות תומכות שלא יישענו על גבי הכותל עצמו.

ובינתיים – הכניסה לירושלים תהפוך למנהטן? תכניות הענק לא משאירות מקום לדמיון

במהלך השנים היו חיכוכים רבים בין מתפללים בכותל הקטן לבין תושבי החצר המוסלמים. בשנות ה-80 הפקיעה מדינת ישראל דירה בחצר שהייתה שייכת למשפחת שיהאבי, ובה התגורר בן המשפחה שהיה חבר ארגון טרור. בשנת 1988 ניסו אנשי עמותת עטרת כהנים לאכלס את הדירה, אך הם פונו בידי המשטרה. בשנת 2006 הורה שר הביטחון, עמיר פרץ, להשיב את הדירה למשפחת שיהאבי.
בשנת 1986 העמיד משרד הדתות לרשות עמותת "עטרת כהנים" מחסן סמוך לכותל הקטן, שם נשמרו ספסלים וכיסאות לרשות למתפללים, אך בעקבות עימות שפרץ במקום בין המתפללים ואנשי הוואקף הפקיעה המשטרה את המפתח והמקום נותר נטוש ונעול עד הבוקר.

מבט קדימה: האם המתיחות תתחדש?

האם העבודות יובילו להתחדשות העימות או שהמתיחות תגווע מאליה כאשר העבודות יסתיימו?