בירושלים, עיר של קונפליקטים ישנים וחדשים, נדמה שבשנים האחרונות מתחולל קרב מסוג אחר: לא רק בין קבוצות ספורט אלא בין תפיסות עולם. מצד אחד עומדים חברי "הבריגדה", ארגון אוהדים שמלווה את קבוצות הפועל ירושלים – בכדורגל ובמיוחד בכדורסל – עם מסרים של שוויון, הכלה ועמדות שמזוהות עם המרכז-שמאל של המפה הפוליטית. מהצד השני נמצאת "לה פמיליה", קבוצת האוהדים הסוערת של בית"ר ירושלים, שקולה מזוהה עם לאומיות ועמדות ימניות מובהקות.
(איפה ישחק בעונה הבאה סדריק דון ומה הסיכוי שזה יקרה בבית"ר? בכתבה הזו)
גרפיטי של הבריגדה שהופיע לאחרונה ליד מתלם התחנה בירושלים לא נכתב סתם כך. הוא מצטרף לשורת נוכחויות בעיר שמעידות על מגמה: הפועל, שבעבר הייתה בשוליים הירושלמיים, מתבססת ככוח תרבותי. האוהדים שלה פעילים גם במרחב האקדמי, בתקשורת ובאמנות, והם יודעים למנף הישגים ספורטיביים לטובת מסרים חברתיים. אוהד בשם רועי כתב בטוויטר: "אין כמו לראות את הפועל מנצחת על הפרקט – זו לא רק קבוצה, זה תדר אחר בירושלים".
(חיים ברעם ז"ל לא יגיע יותר למשחקי הפועל – וגם מורשת אביו כנראה בסכנה: בכתבה הזו)
למרות זאת, קשה להתווכח עם המספרים: בית"ר היא עדיין הקבוצה הפופולרית בעיר, ובפער עצום. אוהד בשם יניב הגיב לכך: "אתם יכולים לשלוט על הפיד – אבל ירושלים שלנו. אנחנו בשכונות, ברחובות, בשוק – ואת זה שום כתבת פרופיל לא תשנה".
היעדר קבוצת כדורסל לבית"ר יוצר גם הוא פער תודעתי. הפועל מתוחזקת בשתי זירות ספורט חזקות – ואילו בית"ר נותרת בזירה אחת, עם ארגון אוהדים שעסוק לא פעם בהתגוננות מתקשורת עוינת או מהליכים משפטיים. עם זאת, יש מי שטוען שהכוח של לה פמיליה עדיין עצום, ושהם רק מחכים לרגע הנכון להתפרץ חזרה.
המאבק הזה כבר מזמן לא רק על הניצחון הבא – אלא על דמותה של ירושלים בעשור הקרוב וייתכן גם של מדינת ישראל כולה.
נורדיה תעלה ליגה ותחבור לבית"ר ירושלים? בכתבה הזו
