במאהל המחאה נגד הממשלה, שהוקם בשבועות האחרונים בשדרות קפלן בירושלים אל מול קריית הממשלה, נרשמו בשעות האחרונות מספר עימותים, לא קלים לצפייה. במסגרת העימותים נמצאות בצד אחד משפחות שכולות שאיבדו יקיריהן בטבח שביצע חמאס ב-7.10, וכן משפחות חטופים ומשפחות שפונו מבתיהן בדרום, ומנגד, משטרת ישראל.
נדמה כי הקרע בקרב החברה הישראלית עודנו שריר וקיים, ולא רק זאת, הוא עוד עלול להתעצם בימים הבאים – שעה שיהיו מי שיצדדו בהמשך ימיה של ממשלת ישראל ואולי אף בהמשך הלחימה על חשבון החזרת חטופים ושבויים. מנגד, כמובן, יתייצבו מי שלהחזרת יקיריהן לא אמור להיות מחיר. בתווך נמצאת משטרת ישראל, שלפי עדויות של כמה מהנוכחים בשטח אסרה לכאורה מחאה נגד הממשלה אלא רק למען השבת החטופים.
צילום: לפי סעיף 27א לחוק זכויות היוצרים
זהו לא רק ויכוח על עניין טקטי – נדמה כי בין שתי השקפות העולם מפרידה תהום: האחת גורסת כי הממשלה צריכה להמשיך, והשנייה גורסת כי עליה ללכת הביתה, אבל זה מילא. הפער העצום הוא בין תפיסות מנוגדות בשאלה האם ללציבור, לקולקטיב, מותר להקריב את הפרט? האם בשם המטרה הכללית של מדינת ישראל למגר את חמאס, ניתן גם להקריב כ-150 עד 200 מאזרחיה שיוותרו מאחור בשבי בעזה?
זאת מפני שבנקודות הקיצון העקרוניות ייתכן כי המטרות הללו עומדות בסתירה, שעה שחמאס מעלה עוד ועוד הצעות להפסקת הלחימה בעבור השבת החטופים.
אזרחים רבים חיים כיום בישראל על הקצה מבחינת מתיחות. נדמה כי במאהל המחאה בירושלים מתרכז למעשה הקונפליקט הישראלי של ימים אלה, ולמרבה הצער ועד כמה שקשה לצפות בזה – מתעוררים עימותים בין משפחות שכול ומשפחות חטופים שאינן ישנות בלילה, לבין שוטרים שכל תפקידם לשמור על הסדר הציבורי:
צילום: לפי סעיף 27א לחוק זכויות היוצרים
*******************
פוצץ בית המחבל שביצע את הפיגוע בו נרצח לוחם צה"ל. צפו בתיעוד
