העשור האחרון בכדורגל הישראלי מסתמן כקרב בין ברק בכר ליוסי אבוקסיס בשאלה מי מהם המאמן מספר 1?
אין לזה תשובה מוחלטת.
אבוקסיס הוא תלמיד מצטיין של קשטן וגוטמן. כוכב ענק בכדורגל הישראלי וסמל גדול בבית"ר ובהפועל תל אביב שהוכיח שגם מי שהיה כוכב כדורגל יכול להיות מאמן על. הוא סוחט את המקסימום מירדן שועה, שכל המאמנים לפניו לא הצליחו לפענח את הנוסחה שלו, ממציא שחקנים שלא היו מקבלים צ׳אנסים בשום מקום (יונה שכבש את השער השלישי בנתניה ולפניו ברקוביץ' שהשווה נגד סכנין) ובכללי עושה קסמים עם החומר הבעייתי שנתן לו אברמוב (אוחנה אמר השבוע שבית"ר צריכה חמישה שחקנים בינואר) ומתעל אותו לקונצרט מרגש בנתניה עם 3:0 מהדהד.
מולו, ברק בכר היה שחקן אפור ומשעמם. היה שוליית הקוסם של רב"ש בק"ש, ואחר כך "עוזר המאמן" של איזי שרצקי. לאט לאט תפס את הפטנט והתפוצץ בהפועל באר שבע עם שלוש אליפויות מלהיבות, ואחר כך עשה העתק-הדבק במכבי חיפה. יש לו הופעות טובות בתקשורת. הוא מתנסח בחדות ונראה כמו פרזנטור של לואי ויטון.
אז מי משניהם גדול יותר? שאלה של השקפה. באופן אישי אני מת על שניהם וחבר טוב שלהם, קשה לתת תשובה חד משמעית, למרות שכרגע אבוקסיס נראה יותר בפורמה.
בכר לא הצליח בכוכב האדום כי הוא הגיע למקום עם ציפיות מוגזמות. מועדון קטן ממקום נידח שחושב שהוא מרכז העולם, ומחזיק סטופר ביד כי הכל צריך להתרחש כאן ועכשיו, בהתאם לפנטזיות הילדותיות של האוהדים. מההרפתקה בסרביה הוא ילמד וישכיל ויצא מזה מאמן טוב יותר ואדם חכם ופיקח יותר. הכול קורה לטובה ומטעויות לומדים.
אבוקסיס לעומתו מיצה את בית"ר וצריך לחפש אטרקציה חדשה. אברמוב יודע שיש לו ביד ג׳וקר שמסוגל לג׳נגל עם סגל יחסית דל. פה לסחוב נקודה בחיפה, שם למנוע ביזיון נגד סכנין בבית, פה לנצח בדרבי ושם לתת בראש בנתניה. קוסם שולף שפן.
אם הייתי צריך לבחור מאמן לנבחרת הייתי הולך עם יוסי, למרות שברק גם כן מבריק. בשנים הבאות אולי נקבל תשובה חדה יותר ואולי הכל ישאר בערפל. גם קשטן וגרנט היו פעם בתחרות ועד היום לא ברור מי בעצם טוב יותר, כי שניהם מצויינים.
