מירה איילון ז"ל וברק איילון ז"ל, אם ובנה, תושבי כפר יובל סמוך לגבול לבנון בצפון, שנרצחו ביום ראשון, ה-14.1.2024, מטיל נ"ט שירה חיזבאללה לעבר ביתם, הובאו באישון לילה ובחטף, תחת אבטחה של צה"ל, למנוחות בבית העלמין ביישובם. בהלווייה השתתפו רק מספר מועט של קרובי משפחה.
בפוסט נוקב וכואב שכתב ברשת החברתית של תושבי קו העימות בצפון, מתאר יריב עמיעד, קרוב משפחתם של הנרצחים, את מהלך ההלוויה:
"אחרי טקס מכובד ועצוב במועצה במבואות חרמון.
רק 10 בני משפחה מורשים לנסוע לבית העלמין בכפר יובל, שמים על אמא ואבא שלי שכפצים, נוסעים בשיירה מקריית שמונה לכפר יובל, בלב הגליל שלנו, היכן שמירה ואמא שלי גידלו את המשפחות שלהן.
"אמא שלי מספרת, אתה לא מאמין, הקימו קירות בטון ענקיים בפנייה לכפר יובל. אחרי 100 ימי לחימה, אצלנו מקימים חומות בטון?? ואצלם??
מגיעים לבית העלמין בכפר יובל, הכל צריך להתנהל בחושך מוחלט תוך כדי שחיילים עומדים עם משקפות ומתצפתים לכיוון לבנון. עשר דקות וצריך לפנות".
עוד מוסיף עמיעד בכאב: "ישראל המתקדמת, העוצמתית צריכה לקבור אם ובנה שישבו לאכול צהריים בביתם בהסתר?? שנשארו להגשים את תכלית הציונות ולעבד את האדמה בגבולות המדינה, ככה אחרי 100 ימים של לחימה??".
עמיעד מסיים את דבריו בתובנה ובמסר המופנים מן הסתם לקברניטי המדינה ולכלל הציבור: "כל ילד בגליל יכול להסביר למי שלא מפנים ואולי לא רוצה להפנים, בשכונה הצפונית שלנו לא מבינים אנגלית, זו לא השפה המדוברת.
"מירה אמרה שהיא נשארה בכפר יובל כי זה היה כורח כי לא היתה ברירה, על זה בונה מי שבונה שמתישהו יגידו למשפחה שלי ולחברים שלי בקריית שמונה בקיבוצים ובמושבים לחזור, וזה יקרה בגלל הכורח וכי אין ברירה. גם פה הוא לא מבין את השפה של התושבים שפונו, לא הפעם!! שבר האמון הוא עמוק מכדי לראות את התחתית שלו.
"אנשי הצפון לא צריכים טובות ולא רחמים, ומי שגר וגדל שם לא מרגיש או קורא לעצמו פריפריה כי בשביל אנשי הצפון זה המקום הכי טוב בעולם לגור ולגדל ילדים.
דבר אחד הם צריכים ביטחון אמיתי ושקט, את השאר הם יעשו כבר יחד".
