תופעה מדאיגה הולכת ומסתמנת כתוצאה ממלחמת 'חרבות ברזל': במצב העניינים בו משפחות שלמות התגייסו לפעול למען שחרור קרוביהן החטופים, רבים מהם נקלעו למצוקה כלכלית לא פשוטה. מדובר בקרובי משפחה מדרגה שנייה, שלעיתים קרובות עומדים בחזית המאבק במטרה להקל על בני המשפחה מהמעגל הראשון, שלא מסוגלים פיזית ונפשית לעמוד מול קהל.
בעוד קצבאות ומענקים מועברים על ידי הביטוח הלאומי רק לבני המשפחה הגרעינית של החטופים ובמקרים מיוחדים לדודים, בני המשפחה מדרגה שנייה נופלים בין הכיסאות, כאשר המדינה לא מכירה בהם ולא מסייעת להם כלכלית. מצד אחד, אין תקדים לכך שבני משפחה מדרגה שנייה יזכו לסיוע מהמדינה, אבל מצד שני, מתי נוצרה סיטואציה בה אזרחים רבים כל כך נחטפו מביתם ושוהים בשבי למעלה מארבעה חודשים?
בביטוח הלאומי טוענים שעם כל הכבוד להתגייסות של המשפחה המורחבת, אין כאמור תקדים לתשלום לבני דודים מהמדינה, בדומה למקרים אחרים של פגיעה בפעולות איבה, וחובתה של המשפחה לחלק את סכומי הכסף שהיא מקבלת מהמדינה בין פעילי המאבק. בפועל, זה רחוק מהמציאות.
שר העבודה, יואב בן צור: "החוק שעבר לטובת סיוע למשפחות החטופים עבר לאחר שיתוף פעולה ותיאום עם נציגי המשפחות עצמן. בכל רבעון הביטוח הלאומי מעביר סיוע כספי למשפחה לטובת הצרכים השוטפים הנגזרים מהמצב הקשה והמאמץ להחזרתם הביתה, שיכולים להגיע ליותר מ-200 אלף שקלים".
עוד הוסיף כי "המענק הזה הוא חלק מהמעטפת הניתנת למשפחה ויש באפשרותם לחלק את הסכום בהתאם לראות עיניהם ושיקול דעתם בין בני המשפחה השונים. במקרים ייחודיים, יש אפשרות לבחון ולקבל החזרי תשלום עבור הוצאות של בני משפחה נוספים שכרוכים בהשבת החטוף/ה. שר העבודה ייפגש עם בני המשפחות היקרות ויבחן כל דרך לעזור להן במידת האפשר".
