כאשר זינה ברבר הייתה בת שבועיים בלבד בשנת 2001, נעצר אביה, מג'ד ברבר, מחבל תושב שכונת ראס אל עמוד בעיירה סילוואן, באשמת ניסיון לבצע פיגוע תופת המוני. מג'ד, פעיל בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין, נסע לרמאללה וקיבל שם לידיו מכונית תופת עם מטען חבלה רב עוצמה. את המכונית הסיע לירושלים, החנה אותה ברחוב סואן בשכונת מאה שערים והפעיל את מנגנון הנפץ. במזל גדול, בשל תקלה במנגנון ההפעלה, נמנע אסון כבד.
בהזדמנות אחרת ניסה ברבר האב להשליך רימון לעבר שער מוזיאון רוקפלר בירושלים. ואם אין בכך די, תכנן גם להשליך רימון לעבר בתי יהודים באזור הר הזיתים. בגין ביצוע כל העבירות האלה גזר עליו בית המשפט המחוזי בירושלים 21 שנות מאסר.
במשך 21 השנים הבאות ראתה זינה ברבר את אביה רק בזמן הביקורים בכלא וגם זאת רק מעבר למחיצה בחדר הביקורים. אבל מסתבר כי הריחוק הפיזי לא מנע ממנה ללכת בעקבות אביה:
זינה ברבר, כיום בת 23 וסטודנטית באוניברסיטת ביר זית, עצורה מזה 10 ימים ונחקרת במשטרת מחוז ירושלים בחשד לשלל עבירות. בין היתר מיוחסות לה העבירות הבאות:
במהלך הדיון להארכת מעצרה שהתקיים ביום 18.7.2024 בבית משפט השלום בירושלים בפני השופטת חוי טוקר, מצאה השופטת לנכון לצטט בפרוטוקול הגלוי כי בחומר החסוי שהובא בפניה מיוחס לחשודה, בין היתר, פרסום פוסט ביום 7.10.23, היום בו החלה מלחמת חרבות ברזל במתקפת החמאס הנוראית, בו כתבה: "ממרחק אפס אנחנו נחסל את מי שחיסל את חלומותינו ונהרוג את הברק בעיניהם ונמחה את צבעי היום מבין העפעפיים שלהם…".
זינה ברבר נודעת בציבוריות הפלסטינית בשל שתי תמונות אייקוניות שלה שהתפרסמו בשנים האחרונות: בתמונה האחת – כשאביה השתחרר מהכלא והיא כבר כבת 21, נשא אותה בזרועותיו, כמעין פיצוי על כך שלא זכו בכך בהיותה תינוקת.
