זעם גדול בקרב הורים רבים בירושלים סביב סקנדל הצהרונים עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ה: חלק מהצהרונים כלל לא מופעלים, תחת מה שמדווח כמחסור בסייעות.
"אין לתאר, עיריית ירושלים צריכה לבדוק את עצמה טוב-טוב", אומרת אחת האמהות, "בינתיים כל השבוע הזה הוא בדיחה עצובה. מודיעים רק בשעות הלילה המאוחרות מה יקרה מחר, כי לא יודעים אם תהיה או לא תהיה סייעת לצהרון, איפה נשמע כזה דבר? אני כבר הולכת לישון ומראש מחליטה עם עצמי שאין צהרון עד להודעה חדשה, כי אין לי אפשרות לסמוך על העירייה".
מפעילת הצהרונים בשנה זו היא עמותת לביא, ונראה כי הקושי בגיוס סייעות מתבטא היטב בשבוע הראשוני של השנה, שעה שלמעשה לאורך שעות נעשים ניסיונות של הרגע האחרון לגייס סייעת כזו או אחרת על מנת לפתוח צהרון זה או אחר, במה שהופך לסרט מתח של אי וודאות עבור ההורים, שרובם אף צריכים למסור הודעות במקומות עבודותיהם.
נראה כי הבעיה בגיוס סייעות נובעת הן בשל המצב הביטחוני במדינת ישראל, שמקשה באופן חלקי על צירוף סייעות משכונות ערביות, ומנגד גם בשל התמהמהות ארגונית של עמותת לביא.
בתוך כך, בעיריית ירושלים שוררת מבוכה סביב העניין ולא כך ציפו שם שתיפתח השנה, אם כי נראה כי המעקב והליווי של ההתארגנות בעמותת לביא היה לוקה בחסר.
"מה זאת אומרת בכלל שנפתחת שנה ואין צהרון כי אין סייעות?", אומרת אם נוספת, "זה מביש. מה רוצים שנעשה, שלא נלך לעבודה או שנצא בשעה 11:00 בבוקר מהעבודה? מה עיריית ירושלים חושבת, שכולנו במשרות בטוחות כמו שהם? יכולים לפטר כל אחד ואחת מאתנו. אין סייעות? שראש העיר והסגנים שלו בעיריית ירושלים יבואו להפעיל בעצמם את הצהרון".
