מזה כחודשיים שלא מתקיים משא ומתן, עקיף או ישיר, עם חמאס לעסקה חדשה לשחרור החטופים. דובר על כך שיחיא סינוואר מנותק קשר, ובמדינות המתווכות – קטאר, מצרים וארה"ב – וכן בקהילת המודיעין הישראלית, הועלו ספקולציות באשר לגורלו; האם חוסל באחת מההתקפות האוויריות בעזה? האם בחר מרצונו לנתק קשר כטקטיקה במשא ומתן? האם נחרד מגורלם של איסמעאיל הנייה, חסן נסראללה ויתר הבכירים בחיזבאללה שחוסלו ובחר להסתתר ולנתק כל ערוץ תקשורת שעלול להוביל אליו?
במקביל להיעלמותו של סינוואר, היחיד בחמאס שיכול להחליט בנושא, ירד גם עניינם של החטופים מסדר היום העולמי ובמידה רבה אפילו מזה הישראלי. פה ושם המשיכו אמנם להתנהל פעולות מחאה של משפחות החטופים, אך בשל הוראות פיקוד העורף על איסור התקהלויות המוניות, המחאה הייתה בעצימות נמוכה וכמעט שלא השפיעה על סדר היום התקשורתי והציבורי. את עיקר תשומת הלב תפסו החיסולים בדאחייה בביירות, הכניסה הקרקעית של צה"ל לכפרי דרום לבנון, ירי הרקטות הבלתי פוסק של חיזבאללה, המתקפה האיראנית ושאלת התגובה הישראלית עליה – מתי לתקוף, מה לתקוף ובאיזו עוצמה?
בימים האחרונים דווח כי אחת המתווכות, קטאר, הצליחה לחדש את הקשר עם סינוואר. אומנם עדיין לא מדובר על משא ומתן, אך למצער מסתבר שיש עם מי לדבר ויש מי שיכול לקבל החלטות. היום התקבל איתות נוסף המעיד כי ייתכן וחמאס מבין שהזמן לא משחק לטובתו ולכן מוטב לו לחדש את המשא ומתן.
האיתות הגיע באמצעות סרטון תעמולה חדש שחמאס שיחרר היום, ובו הוא פונה אל משפחות החטופים, לרגל מלאות שנה למלחמה ולחטיפה. ניסיון העבר מלמד שחמאס משחרר סרטונים כאלה כל אימת שדווקא הוא (חמאס) מצוי במצוקה, מעוניין בחידוש המשא ומתן ומבקש באמצעות הסרטון לגרום למשפחות החטופים להפעיל לחץ על ממשלת ישראל והעומד בראשה לעשות ויתורים.
האם הסרטון פותח שביב תקוה חדש לחטופים? ימים יגידו.
