המחבל אשרף זגייר, אחד מהמחבלים הנתעבים ששוחררו היום (שבת), במסגרת הפעימה השנייה בעסקה עם חמאס לשחרור החטופים, זכה עם שחרורו לקבלת פנים המונית, שנאסרה מראש על ידי ישראל, ותוך זמן קצר נעצר שוב.
זגייר, תושב הכפר עקב בצפונו של השטח המוניציפלי של ירושלים, נמנה עד שחרורו על הנהגת חמאס בכלא הישראלי. עם הגיעו היום לכפר, זכה לקבלת פני גיבור ע"י בני משפחתו והמונים צוהלים מתושבי הכפר. זגייר נישא על כתפי ההמונים, תוך שהם מניפים עשרות דגלי חמאס וקוראים סיסמאות בשבח גדודי עז א-דין אל קאסם – הזרוע הצבאית של ארגון חמאס. זגייר עצמו, כשהוא עוטה לצווארו דגל חמאס, שלהב את ההמונים, תוך שהוא מניף את ידיו ומסמן את אות הניצחון V.
הפיגוע בגינו ריצה זגייר מאסר בכלא, התרחש בשנת 2002. ביום חמישי, 19 בספטמבר 2002, זמן קצר לפני השעה 13:00 בצהריים בתל אביב, מחבל מתאבד עלה על קו 4 של חברת דן, החוצה במהלך מסלולו את העיר מצפון לדרום, ופוצץ עצמו בחלקו הקדמי של האוטובוס, אשר היה הומה אדם באותו זמן. הפיגוע עצמו התרחש בעת שהאוטובוס עבר דרך רחוב אלנבי, אחד מהרחובות הראשיים והמרכזיים בתל אביב, במקטע שמול בניין בית הכנסת הגדול. מהפיצוץ נהרגו שישה בני אדם וכ-60 נפצעו, בהם עוברי אורח ששהו ברחוב באותה העת.
זגייר היה מי ששילח את המחבל המתאבד והסיעו לתל אביב. בגין מעשה זה נידון לשישה מאסרי עולם.
כפר עקב נחשב אמנם לחלק מירושלים, אך נמצא מעבר לחומת ההפרדה, כך שבפועל מי שאחראי לסדרי הביטחון במקום הם חיילי צה"ל, ולא משטרת ישראל. כאשר נודע לצה"ל על קבלת הפנים ההמונית, הוקפץ לכפר כוח שפעל לפיזור ההמונים המשולהבים. עפ"י דיווח פלסטיני זגייר עצמו נעצר ע"י כוח צה"ל. איתו נעצר אדם נוסף מבני המשפחה. קודם להרחקתם של השניים מהמקום, ערכו החיילים חיפוש מדוקדק בבית המשפחה.
יש לתמוה על כך שכוחות הביטחון בכלל החליטו על שחרורו של זגייר לביתו, ולא לגרשו לחו"ל, כפי שנעשה עם עשרות מחבלים אחרים. יתכן כי הדבר נעשה דווקא בשל היותו מנהיג, מתוך מחשבה כי כך ניתן יהיה לפקח טוב יותר עליו ועל מעלליו.
