המרוץ לנשיאות מדינת ישראל, שאמור להתקיים רק בשנת 2028, כבר מתחיל לצבור תאוצה, כאשר שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, הודיעה כי בכוונתה להתמודד על התפקיד. על פי הדיווח הראשון של העיתונאי שלום ירושלמי ב"זמן ישראל", גמליאל כבר החלה לעבוד מאחורי הקלעים על גיוס תמיכה מחברי הכנסת של הליכוד ומפלגות הימין, מתוך מטרה להפוך למועמדת הרשמית של הגוש השלטוני.
גורמים פוליטיים המעורבים במגעים מספרים כי גמליאל החלה לבנות את תשתית ההתמודדות שלה מוקדם מהצפוי, מתוך הבנה שהשגת רוב קולות חברי הכנסת דורשת עבודה ממושכת. "היא מקדימה את כולם ומתחילה לצבור כוח", אמר גורם פוליטי בכיר. "אם היא תצליח לרכז סביבה תמיכה בשלב מוקדם, זה ייתן לה יתרון משמעותי".
גילה גמליאל, בת 50, נולדה וגדלה בגדרה. עוד בצעירותה החלה לטפס במערכת הפוליטית, כאשר הפכה לאישה הראשונה שכיהנה כיו"ר התאחדות הסטודנטים. לאחר מכן נכנסה לפוליטיקה הארצית, וכיהנה כחברת כנסת לראשונה בשנת 2003. מאז שירתה בתפקידים בכירים, בהם השרה לשוויון חברתי, השרה להגנת הסביבה, שרת המודיעין וכיום – שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה. בנוסף, היא חברה בקבינט המדיני-ביטחוני.
אלא שעך אף ההתלהבות במעגלים הפוליטיים שלה, לא כולם מקבלים את מועמדותה של גמליאל בחיבוק חם. ברשתות החברתיות נשמעת ביקורת על כישוריה לתפקיד נשיאת מדינת ישראל. כך למשל, בפורום "רוטר" התנהל דיון בנושא, כאשר חלק מהתגובות הביעו בלשון המעטה ספק לגבי התאמתה לתפקיד הלאומי הבכיר, ובין השאר תהו, "מה השלב הבא? גילה גמליאל גם לראשות הממשלה?". משתמשים ברשת החברתית טוויטר (X) תהו האם היא הדמות הראויה לייצג את מדינת ישראל בפורומים בינלאומיים. אחרים הדגישו כי המועמדות שלה תלויה בעיקר בגיבוי שתקבל מראש הממשלה בנימין נתניהו, שכן ללא תמיכתו יהיה לה קשה להשיג רוב בכנסת.
הבחירות לנשיאות בישראל מתקיימות אחת לשבע שנים בהצבעה חשאית של חברי הכנסת, מה שהופך את המאבק על התפקיד למורכב ובלתי צפוי. עד כה, כל נשיאי המדינה, למעט אפרים קציר, הגיעו מרקע פוליטי, כך שהסיכויים של גמליאל אינם נמוכים כלל. עם זאת, היא תידרש להוכיח כי היא מסוגלת לגייס תמיכה רחבה גם מעבר לשורות הליכוד.
האם תצליח גמליאל להפוך לנשיאה? נראה כי באופן כללי – רצון עז של פוליטיקאי יכול להביא אותו רחוק מאוד. הדרך עוד ארוכה, אך עושה רושם שגמליאל כבר סימנה את היעד.
