בזכות ניתוח בהול להצלת ראייתו של קצין צנחנים שנפצע בפעילות מבצעית בעזה, אותר על ידי צוות מנתחי העיניים בהדסה עין כרם גם רסיס שהתמקם בסמיכות רבה למוחו, ונמנע אסון כבד. במחלקת עיניים בהדסה עין כרם בירושלים טופלו בשנה האחרונה מעל 60 פצועי עיניים בדרגות פציעה שונות שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל". בין המטופלים שראייתם ניצלה גם המילואימניק מנחם חולי.
חולי, בן 56, נשוי ואב לילדים מעזריקם, שירת במילואים ברצף מאז השבעה באוקטובר, כמעט ללא הפוגות בבית. חולי, מפקד מחלקה במילואים בצנחנים, הוריד לרגע את משקפי המגן כשהיה במהלך פעילות צבאית. פעולה אינסטינקטיבית זו, שהייתה אמורה להיות שגרתית ולארוך שניות ספורות – הובילה למפנה בלתי צפוי.
היחידה של חולי, שסופחה לחטיבת הצנחנים בסדיר, החלה את שירותה בסבב באיו"ש ומשם עברה לרצועת עזה. בחאן יונס, תפקידם היה לסרוק ולוודא שטח בניינים. "התנאים עם משקפי מגן לא אידיאליים", הוא מספר. "הזיעה, החושך – זה אמנם חשוב להרכיב אותם, אבל עם משקפי מגן לא רואים כלום". ברגע של חשד, כשהבחין בתנועה יוצאת דופן, הרים את המשקפיים כדי לסקור את הסביבה. באותו רגע, בעודו מפנה את מבטו שמאלה, התפוצץ משהו ממש לפניו. "מיד הרגשתי שנפצעתי בעין", מתאר חולי, "אבל פתחתי את העין וראיתי שאני רואה מטושטש".
מישהו מהצוות צעק שחולי נפצע, והחובש החל לטפל בו. חולי סירב להתפנות מיד, מתוך אחריות כלפי חבריו. "היינו בקומה החמישית, עם עוד שלוש קומות לסרוק. אמרתי להם שיסיימו את הסריקה, ובינתיים החובש חבש לי את הראש".
חולי נשאר בחדר המדרגות עם החובש, בעוד הצוות השלים את המשימה. "לא חשבתי שהפציעה רצינית, כי מיד אחרי פתחתי את העין וראיתי שאני רואה, אז חשבתי שאני יורד למטה, מוציאים לי את הגוף הזר ואני ממשיך הלאה," הוא אומר.
לאחר שהצוות סיים את הסריקה, הם חזרו אל חולי והחובש. למרות הפציעה, הוא המשיך לבצע את תפקידו כמפקד עד שהם הגיעו אל כוחות הפינוי. "הודעתי בקשר שנפצעתי", סיפר חולי, "ואז הגיע הסמל שלי ואמר שצריך להתפנות. סידרתי את הקסדה והובלתי אותם למטה עד לרופא". גם בזמן הטיפול הרפואי, חולי דאג להנחות את הסמל כיצד לפעול. "יש מתחתיי עשרים לוחמים", הסביר, "אז אתה צריך לדאוג להם". רק לאחר שהתברר כי עליו להתפנות, הוא העביר את הפיקוד ואיחל לחבריו הצלחה.
לאחר הפציעה, חולי פונה ברכב ממוגן ללוחמי 669. שם הובהר לו כי מצבו דורש פינוי דחוף במסוק לבית החולים הדסה עין כרם, בשל חשש לאובדן ראייה. בהדסה הוא עבר סדרת בדיקות מקיפות, שגילו שאכן הוא נפגע מרסיסים באזור הפנים והעיניים. היה חשש משמעותי לפגיעה בעין, ובנוסף הפיצוץ גרם גם לירידה בשמיעה בשתי אוזניו. במיון הוא נבדק בחדר הטראומה בידי ד"ר תהילה שלמוב וד"ר הדס משולם, ועבר הערכה הכוללת צילומי הדמיה לראש וארובות העיניים. ואכן, הבדיקה הראתה שישנם מספר רסיסים מתכתיים באזור הגבה וארובת העין, כולל פציעה חודרת לקרנית ודימום בעין שמאל.
חולי הוכנס לניתוח, שבוצע על ידי ד"ר סאמר ח'טיב וד"ר הדס משולם. ד"ר ח'טיב מספר: "הניתוח כלל הוצאת הגופים הזרים, ניקוי הדימום ותפירת הפצעים בגלגל העין ובעור".
במהלך הניתוח, הוסרו רסיסים מהעין. להפתעת הרופאים, התגלה כי רסיס נוסף נעצר בעצם האף – בקרבה רבה למוח, ובכך נמנעה פגיעה חמורה במוח. הבדיקה חשפה פגיעה בעדשה של העין, שהיא חלק חיוני במערכת האופטית האחראית על מיקוד קרני האור על הרשתית. פגיעה בעדשה עלולה לפגוע בחדות הראייה. הניתוח עבר בהצלחה, וחולי אושפז למספר ימים בבית החולים, עד השחרור.
ניתוח נוסף בהמשך, לאחר ביקורת בבית חולים, בוצע אף הוא על ידי ד"ר ח'טיב, לתיקון העדשה, וכיום, לדבריו, הראייה של מנחם בעין הפצועה היא כמעט 6/6.
"הצוות היה מדהים," הוא אומר עם שחרורו. "התייחסו אלינו כאילו אנחנו VIP. כל הזמן דאגו לבדוק אם אנחנו צריכים משהו והיו נגישים וקשובים לכל דבר, ממש לכל צורך, ואני מודה להם מאוד".
